אתמול יצאתי לגינה וקטפתי מלא הסל את כל השפע שהיה בה והכנתי עם זה ארוחת צהריים מדהימה של ממרחים ומטבלים. עגבניות, מלפפונים, פלפלים, גם קישואים, חצילים ועוד הרבה צמחי תבלין שפשוט לא הוזמנו להשתתף בחגיגה שלאחריהם.
הבוקר התעוררתי ואכלתי אשכול ענבים ראשון מהגפן ששתלתי לפני שנה בגינה… חגיגה!
ושלוש פסיפלורות מחכות לי למנה שניה.
בווטסאפ שלי מופיעה תמונה שצילמתי בגינה שלי: הגינה ומעליה שמים כחולים עם עננים לבנים.
והכותרת שנתתי לתמונה היא "חיים בגן עדן".
וזו לא שאיפה, או משאת נפש.
זו המציאות שבה אני חיה.
יצרתי לעצמי את תמונת החיים, או התפאורה, שבה דמיינתי לעצמי חיים בגן עדן.
גן העדן שלי כולל יקיצה טבעית בבוקר.
רוח קרירה עם שמים תכולים בהירים.
קצת עבודה בגינה.
תרנגולות וחתולים.
הרבה מאוד ציפורים, שמוסיפות פס קול של קריאות וציוצים לסרט של החיים.
דגים וצפרדעים בבריכה.
שפע של פרפרים, דבורים ושאר חרקים.
אוכל טעים ומזין שנעשה באהבה וגודל באהבה.
לפגוש חברים ואנשים אהובים.
לאכול כשרעבים, לנוח כשעייפים, להנות מהחיים.
זו מבחינתי ההגדרה לגן עדן וזו מציאות החיים שלי.
מעניין אותי מה ההגדרה שלכם לגן העדן הפרטי שלכם…
איך הוא נראה? מה אתם עושים בו ועם מי אתם חיים?
בין אם כבר הגשמתם אותו ובין אם עדיין לא- מוזמנים לשתף בתגובות למטה
