אכילה מודעת- כשמה כן היא- אכילה מתוך מודעות.
המטרה של אכילה מודעת היא קודם כל להפסיק את הדפוסים הישנים של אכילה לא מודעת.
רצוי לשבת בצורה נוחה. להיות בנוכחות מלאה בגוף, בנשימה, במודעות לתחושות ולרגשות שמתקיימים בתוכנו.
לבחור את המזון שאנו רוצות לאכול מתוך הקשבה לגוף. הגוף מאותת לנו על המזון שהוא צריך דרך חשקים.
לעיתים אנשים בוחרים את המזון שלהם לפי מה שיש מול העיניים, מה שיש במקרר, או מה שהכי קל להם להשיג באותו רגע. לאו דווקא לפי מה שהגוף רוצה לאכול.
באכילה מודעת רצוי ממש להקשיב לתחושות שעולות מהגוף- מה הוא מבקש לאכול. איזה צבע. איזה מירקם. איזו טמ"פ. טרי/חי או מבושל/אפוי.
לשחרר מחשבות ואמונות לגבי מה שבריא ונכון ו"צריך" לאכול. להתמסר להקשבה לגוף.
עם כל נגיסה- להקפיד על לעיסה ממושכת (אפשר לספור כמה לעיסות צריך ללעוס עד שכל המזון נספג. זה ממקד את תשומת הלב בלעיסה).
הרבה אנשים בולעים את המזון בחיפזון וללא תשומת לב. מטרת הלעיסה הממושכת והאיטית היא לתת למזון זמן להתפרק בפה. להתמקד בטעמים. להתענג על מה שאוכלים. ממש להיות בנוכחות מלאה בחוויה של האכילה.
חשוב לאכול לאט כדי שתחושת השובע תגיע במהלך הארוחה ולא הרבה זמן אחריה. אם אוכלים מהר – תחושת השובע תגיע אחרי שכבר אכלנו יותר ממה שהיינו צריכות ואז נרגיש תחושה של עומס וכובד.
תחושת שובע היא תחושה של מלאות נעימה. לא מכבידה ומעייפת.
בשלב מתקדם ניתן ורצוי ממש להתענג על האוכל שנכנס לפה… להתענג על המירקם… הטמ"פ… הטעם… הצבע והצורה שלו. לעשות אהבה עם המזון שנכנס לגופנו.
אכילה היא פעולה חושנית, כלומר- פעולה שמשלבת את כל החושים-
ראיה- אנו יכולים להנות מהמראה של המזון, מהצבע והיופי שלו.
מישוש/ מגע- להרגיש את המגע של המזון בפה, על הלשון, נחתך ונילעס עם השיניים, נבלע ויורד בגרון. מה התחושה… האם הוא חם או קר.
ריח- להנות מהריח של המזון.
שמע- להקשיב לקול הלעיסה (במיוחד עם המזון הוא קרנצ'י).
טעם- החוש המרכזי בתהליך אכילת המזון- להתענג על הטעמים של המזון שאנו אוכלים.
בתאבון!
תגובה אחת