מבקשת הכוונה והבנה לגבי הבחירה של בני בלקות למידה. האם נמ"ר (=נכון, מדויק ורצוי) לטפל בזה? האם יש סיבה גבוהה לבחירה שלו? איך נמ"ר לתמוך בו לטובתו העליונה?
תודה.
ישנו מצב שבו בנך, אינו לוקה ואינו חסר דבר. עצם הראייה של המצב כלקות, נובעת מתפיסה מוטעית של המציאות שבה אתם, בני האדם, חיים. כפי שאתם תופסים נכות, עיוורון, חרשות וכיוצב' כמגבלות, כמשהו שהוא שלילי ודורש תיקון. והאמת היא שאין זאת כך.
כל מצב שבו נשמה בוחרת להתנסות, בא לשם למידה והתפתחות.
כאשר נשמה בוחרת בחרשות, היא עושה זאת על-מנת לפתח ולשכלל את יכולת השמיעה הפנימית שלה, על חשבון ההקשבה והשמע החוצה.
לפיכך- בבואך להתבונן בבנך, עליך לסגל לעצמך את הפתיחות התודעתית ואת יכולת הראייה הנקייה משיפוט כלשהו על אותו מצב שאת מזהה אצלו.
כאשר את באה נקייה מכל שיפוט וחשיבה מקובעת בתבניות חברתיות ותרבותיות ישנות, תוכלי להבין שכל בחירה של אותה נשמה שבחרה להגיע דרכך אל עולם זה, היא בחירה מדויקת לצורך למידה והתפתחות שלה בעולם החלום. כל עוד את קשובה ומאפשרת מענה מדויק לצרכיו- לא ייחסר לו דבר.עליך להקשיב לו- הוא אינו מבקש את עזרתך בתחום הזה. לכן הניחי לכך. אם יגדל ויבקש את עזרתך בתחום הזה- תוכלי לתת לו את מבוקשו. התפיסות האנושיות החושבות כי נכון לטפל מוקדם ככל האפשר או שאם לא תטפלי "תאחרי את הרכבת"- הן גישות מוטעות. ישנו מצב שבו עולמו הרגשי והרוחני (ובכך גם שלך ושל אישך) יכול להתפתח ביתר קלות, זרימה וחופשיות, דווקא בגלל אותה "לקות" כביכול. שכן, כפי שכבר מסרנו בעבר, המילים, השפה המילולית הינה כלי מיושן יחסית בהתפתחות האמוציונאלית של האנושות. ככל שתוכלו, כאנושות, לשחרר את האחיזה שלכם במילים ולהתמקד בדרכים אחרות לשדר ולקלוט תדרים- כך תתפתחו יותר.תוכלי להיזכר בכך שבינקותו, דווקא חוסר היכולת שלו להתבטא מילולית כפי שאחיותיו היו בגילו, איפשר לך לפתח איתו תקשורת טלפתית מפותחת ואת ידעת להבין אותו ללא מילים בצורה מדויקת ביותר. עליך להמשיך וללמוד אותו, להבין אותו ולדייק את עצמך כמשגיחה ומטפלת עבורו. אך כל זאת מתוך תודעה צלולה ומפותחת ולא מתוך חשיבה המקובעת בתבניות ישנות.
