לפני כמה ימים כתבתי פוסט על השינוי שמתהווה במסגרות של זוגיות.
היום אני רוצה לכתוב על תחום נוסף שהשינוי בו מורגש מזה מספר שנים והוא הולך ומתעצם-
הורות ובפרט אימהות.
ההורות שחווינו רובנו כילדים היתה הורות שונה לחלוטין מזו שאנו מתרגלים כיום, כשאנו הורים לילדינו.
המסגרת ההורית והדפוסים ההוריים שהכרנו וגדלנו עליהם- מתפרקים.
ומשהו חדש מתחיל להיווצר.
אנרגיה חדשה של אימהות אלוהית מתהווה ע"פ האדמה ואנו נדרשים להתפתח ולהשתנות בהתאם.
אישה שהיתה אמא לילדים בחינוך ביתי במשך שנים רבות, פנתה אלי עקב בעיות בריאות של ילדיה המתבגרים. בעיקר בתחום שקשור לתזונה.
התקשור הבא התקבל עבורה:
ברכות…
ישנו מצב של חוסר הבנה מהותי של התהליך שאותם עוברים ילדיך.
את כאילו בוחרת להתעלם או להיות עיוורת לתהליך שבו המטרה הסופית היא שהם יפרדו ממך ויגדלו להיות אנשים עצמאיים.
שימי לב לעמדה הפנימית של התנגדות שקיימת בך מול רעיון הפרידה.
את מאמינה בגישה שנקראת "עקרון הרצף", בו ילדים גדלים וממשיכים לחיות לצד הוריהם גם בבגרותם.
עקרון הרצף הוא אכן המצב הטבעי.
בטבע אין האחזות רגשית.
אין טראומות רגשיות ונסיון לפצות עליהן.
בטבע יש הרמוניה.
במצב הטבעי של כל חיה או צמח- יש התרבות טבעית דרך זרעים או גורים או גוזלים ויש איפשור.
החיה האם או צמח האם מאפשרים לדור ההמשך לגדול.
יש הרבה חיות וצמחים שמגוננים על הוולדות, על דור ההמשך, על הנבטים הצעירים, בכל מיני דרכים.
ויש תמיד עזרה הדדית כמו בלהקות של שימפנזים וגורילות. כמו בעדר פילים (או כל עדר אחר). כמו בשבטים וגם אצל צמחים.
מה שאין בטבע זו האחזות.
האחזות זהו מצב רגשי שבו האדם מנסה לשלוט במציאות מתוך פחד שהמציאות לא תסתדר מאליה, מעצמה.
מצב זה של האחזות רגשית לא קיים בטבע. לא אצל פילים. לא אצל אף יונק וגם לא אצל שבטים שחיים בהרמוניה עם הטבע.
ישנם בהחלט מצבים של צאצאים שממשיכים לחיות לצד הוריהם כיצורים בוגרים ועצמאיים.
זהו מצב טבעי נפלא.
הוא אינו נובע מהאחזות.
כשאנו פונים להתבונן בך- אנו מזהים האחזות, פחד ונסיון לשליטה.
ההמלצה שלנו היא – הרפי. נשמי. בטחי. אפשרי.
תני לצאצאים שהבאת לעולם לגדול, להתחזק ולהיות עצמאים. בוגרים. עומדים בפני עצמם.
את משמרת תלות שלהם בך. כי כך את מקבלת משמעות.
את רגילה לקבל משמעות לקיומך דרך אותה הגדרה מוכרת של אימהות.
אמא
האם תוכלי להמשיך להגדיר את עצמך כאם אך מתוך מקום של שחרור ואיפשור?
היי כמו אמא אדמה אשר מאפשרת לכל ברואיה לחיות, להתנסות, למות, לקמול, לדעוך.
אין בה שיפוטיות לגבי אף אחד ממצבי הקיום
מוות אינו פחות טוב מהחיים.
שגשוג אינו מועדף על קמילה ודעיכה.
יובש אינו פחות מפריחה.
היי בטוב עם כל מצבי הקיום שילדייך בוחרים להתנסות בהם.
אנו מודעים לכך שאין בסביבתך הקרובה הרבה דוגמאות לאימהות בריאה מהסוג הזה.
אך זהו המצב שאנו ממליצים לך לשאוף אליו וללמוד לתרגל.
אימהות מזינה זהו מצב שנכון עד שלב מסויים.
בטבע- עד סוף גיל הינקות.
אין סיבה למשוך את זה.
על ילדיך ללמוד להזין את עצמם.
זהו תהליך הריפוי.
כאשר תצליחי לשחרר, להרפות (הרפייה=ריפוי), לתת להם את האחריות לתזונה שלהם- אז הם יוכלו להרגיש שיש מישהו שבאמת סומך עליהם. שיודע שהם בוגרים מספיק ואחראים מספיק לתזונה של עצמם.
זוהי המתנה הנפלאה ביותר שתוכלי לתת להם❤️
