תקשורת מקרבת

"הֱיו אתם השינוי שאתם רוצים לראות בעולם . " (מהטמה גאנדי)

ארבעת השלבים עפ"י תקשורת מקרבת

התבוננות
מה ראיתי/שמעתי? מה בדיוק קרה? העובדות מ"עין המצלמה"
להבדיל מפרשנויות, הערכות, ניתוחים וכו'

רגשות
איך אני/אתה מרגישים כרגע?
להבדיל ממחשבות, שיפוטים וכו'

צרכים
מה אני/אתה צריכים כרגע?
להבדיל מדרכי פעולה למילוי צורך ("אסטרטגיות")

בקשות
בקשה מעצמי או מאחרים – ברורה, ספציפית, חיובית וברת ביצוע
להבדיל מדרישה, הוראה, הנחייה, ציווי, משאלה

ביטוי עצמי כן ובהיר עפ"י ארבעת השלבים:

כששמעתי/ראיתי __________________
הרגשתי ________________
כי חשוב לי / אני צריך ____________________
האם אתה מוכן _____________________?

דוגמא: – "כשאני רואה שלא הכנת שיעורים שלוש פעמים בימים האחרונים (התבוננות) אני מוטרדת (רגש) כי חשוב לי שלא תצבור פערים (צורך). האם אתה מוכן לשתף אותי אם קרה משהוא בתקופה הזו שהפריע לך? (בקשה) "

הקשבה אמפטית עפ"י ארבעת השלבים:

כשאני שומע/רואה אותך אומרת/עושה __________________
אני מנחש שאת מרגישה ________________
כי חשוב לך / את צריכה ____________________
האם אני שומע נכון? האם את מוכנה _____________________?

דוגמא: – "כשאני שומע אותך אומרת שהילדים בקבוצה מעצבנים אותך(התבוננות) אני מנחש שאת מתוסכלת וכועסת (רגש) כי אולי את צריכה יותר התחשבות (צורך). האם אני קולט אותך נכון ? (בקשה)".

מפתח הפה  

מה עושים עם פה?

מפתח הפה מאפשר לנו לדבר את מה שאנו מרגישים וצריכים.

מפתח העין

מה עושים עם עין?

מפתח העין מאפשר להתבונן 

ולראות צרכים ורגשות של של הזולת.

מפתח האוזן

מה עושים עם אוזן?

מפתח האוזן מאפשר להקשיב 

לצרכים ולרגשות של האחר, 

גם למה שנאמר באופן מפורש וגם לכוונות.

מפתח הלב

מה עושים עם לב?

מפתח הלב מאפשר לנו לפתוח את הלב לצרכים ולרצונות של אחרים. הוא מאפשר לנו לכבד את הזולת, גם אם הוא שונה או אחר.

מתי שפת הג'ירף יכולה להיות שימושית עבורנו:

תמיד ☺

כשאנחנו בקונפליקט מול מישהו בעבודה/הורים/איש צוות

כשאנחנו רוצים לגרום לילד לעשות משהו או כועסים על ילד בגלל התנהגות כלשהיא

כשאנחנו רוצים לסייע בתהליך גישור בין שני ילדים

עוד_________________________________

שוויוניות ויחס לכוח

מתן חשיבות שווה לצרכים של כולם (בלי הבדל מעמד, , מין גזע, גיל וכיוצ "ב) עיקרון זה איננו קל לעיכול, שכן הוא שונה מהותית מן האופן שבו רוב החברה שלנו מתנהלת – קרי, מתוך חשיבה הירארכית, שמניחה אי-שוויון בצרכים, ושלפיה יש חשובים יותר וחשובים פחות. אולם אם אנחנו מחוברים לרעיון, שכולנו נולדנו עם אותו סֶ ט של רגשות וצרכים – קל יותר לנסות ולהכיל גם את החידוש שבְּ רעיון השוויון בין צרכים, ואף ליישמו. כדי ליישם רעיון זה הלכה למעשה אנו שואפים לבקש בקשות ולא לדרוש דרישות, ולהישאר פתוחים לַ דרכים של אחרים לענות על הצרכים שלהם. כשאנו שומעים "לא" בתגובה לבקשתנו, או כשאנו אומרים "לא" לבקשה של מישהו אחר, אנו שואפים לחפש אחר פתרון שיענה על הצרכים של כולם, לא רק על הצרכים שלנו ולא רק על אלו של הזולת.

תקשורת מקרבת בזוגיות:

כשאחד מדבר- השני מקשיב.

כשאחד מדבר- הוא מדבר רק בגוף ראשון על עצמו, על מה הרגיש, חשב, עשה. לא על האדם השני.

כשהאחד סיים לדבר, השני מספר לו מה שמע אותו אומר.

בסוף התיאור שואל: האם הבנתי אותך נכון?

אם כן- יופי. מתקדמים לשלב הבא.

אם לא- האחד מספר שוב את הסיפור ומתקן את מה שלא הובן

חוזרים על השלב הראשון עד שהאחד מרגיש שהוא מובן לחלוטין.

שלב שני- האחד מבקש מהשני 3 בקשות, שימלאו עבורו את הצורך, או יתנו לו מענה, פתרון. הבקשה צריכה להיות מעשית. לא רגשית.

האדם השני יכול לבחור בקשה אחת מתוך ה3 אותה הוא מתחייב לעשות עבור האדם הראשון