הגעת ליעד!

הגעת ליעד!

תכנית הדרכה להבנה ומציאת הייעוד האישי 

ומציאת עבודת חיינו

מאת שושני פייגה

אם גם אתם חשים –

תסכול- אין לכם מושג מהו הייעוד שלכם? מהי עבודת חייכם?

פחד-לשנות, לחלום, להעז.

חוסר בטחון- לפעול כשאין עבודה אחרת באופק.

אם גם אתם בטוחים שלכם זה לא יקרה,

שלעד תמשיכו לעבוד בעבודה הזאת,

שלא מספקת אתכם, לא מעניינת אתכם,

שינוי בכלל לא נראה לכם אפשרי או מציאותי.

עוברות לכם מחשבות שזה לא באמת קורה לאנשים,

ישנם רק יחידים, בודדים, ברי מזל שזה כן קרה להם…

אז, תתפלאו, אבל- 

למצוא את עבודת חייכם ולגלות את הייעוד שלכם,

זה ממש אפשרי!

לא תאמינו כמה שזה פשוט!!!

בהדרכה – הגעת ליעד!

תוכלו תוך זמן קצר, להבין מהו הייעוד שלכם ולמצוא את עבודת חייכם.

כשמגיעים ליעד זה מרגיש שלם.

מרגישים כמו מגנט ענק שנדבק לגוש של ברזל- 

חיבור חזק, גדול, קשה להפרדה.

אושר ממלא את הגוף והנפש.

ויחד אתו מתמלאים בבטחון עצמי. הבנה עמוקה. תחושת חיבור נפלאה. 

אז מה נקבל בהדרכה:

*נקבל 10 שיעורים מוקלטים או כתובים.

כל שיעור מלווה בתרגילים שנוכל לבצע בזמן ובקצב שאנחנו בוחרים.

*נקבל כלים מוכחים להתפתחות, זיהוי והבנת הרצון שלנו בעבודה.

*תמיכה שלי במייל, לכל בעיה, אי בהירות או צורך בהבנה.

*במידה ונעבוד לפי ההנחיות נוכל להגיע ליעד!

להבין את  הייעוד שלנו ולמצוא את עבודת חיינו.

פרק 1- 

להבין שאפשר אחרת

אנשים רבים בעולם כולו מתמודדים עם אותו הקושי- 

מציאת עבודה שתהיה מספקת ומהנה עבורם, הבנה ומציאת הייעוד האישי שלהם.

הם הולכים בכל יום לעבודה. "מבלים" במקום העבודה הרבה משעות היום, 

יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע. מפנטזים על ימים בהם יוכלו להיות בחופש, לטוס לחו"ל, או אפילו סתם לקום בבקר ולהנות מהחיים שלהם.

ועל אף כל מה שהם מבקשים לעצמם, הם ממשיכים לקום לעבוד, בלי חשק, בלי כח ובלי חיות.

לא מרגישים שהם מגשימים את עצמם, שהם מבינים מהו הייעוד שלהם בחיים.

חלקם מתוסכלים, אומללים, מלאי מירמור וכעסים, אבודים.

כי הם לא חיים את החיים שהם היו רוצים לחיות. 

כי הם בטוחים שאי אפשר אחרת. 

כי הם בטוחים שזאת האופציה היחידה שיש עבורם- לעבוד בעבודה הזו. 

כי.. הם למדו את זה 3 שנים..

כי.. חייבים להכניס כסף..

כי.. ההורים לוחצים להשאר..

כי.. המצב בשוק מאוד קשה עכשיו..

כי..אין משהו אחר..

כל אחד והסיפור שלו, כל אחד עם הבעיות והקשיים שהוא מספר לעצמו שהם הגורם להשאר בעבודה הזו. 

וכל הסיבות אמיתיות. נכונות. מוצדקות.

אבל, האמת היא- שאפשר גם אחרת.

אפשר להגיע ליעד!

אפשר להבין ולמצוא את הייעוד האישי.

אפשר להרגיש תחושת הגשמה בעבודה.

אפשר לעבוד בעבודה שנותנת מענה לחוזקות שלי, לצרכים שלי.

אפשר לעבוד בעבודה שאוהבים את מה שעושים בה.

אפשר לקום בבקר לעבודה בשמחה..

הדרך להגיע לכך היא מאוד פשוטה.

לא צריך להוציא הרבה כסף ובטח שלא צריך לחיות בתסכול, 

בתחושת חוסר אונים וחוסר בטחון.

תרגיל 1- איך זה מרגיש

שבו בשקט. עצמו את עיניכם.

נשמו מספר נשימות עמוקות.

נסו לדמיין, לחוש, להרגיש-

איך זה יהיה כשתגיעו ליעד!

איך הפנים שלך ייראו- מחייכות? פתוחות? מתוחות? קפוצות?

מה תלבשו כשתגיעו ליעד?

איך הגוף שלכם יראה- מתוח? עצבני? פתוח? נינוח?

מה תרגישו?

איזה מחשבות יעלו בראשכם?

מה תגידו?

כיצד תתנהגו?

נסו ממש לצייר לכם תמונה, תסריט- איך זה ייראה כשתגיעו ליעד!

כשתמצאו ותבינו את הייעוד שלכם ותגלו את עבודת חייכם.

פרק 2-

לבחור לשנות

אחרי שהבנו שיש אפשרות לשינוי, שלא חייבים ללכת לעבוד בעבודה בלי חשק, שלא חייבים לעבוד בעבודה מסוימת רק בגלל ש- "חייבים לעבוד",

או רק בגלל ש"מצב העבודה בשוק הוא נוראי ואנשים לא מוצאים עבודה"

ועוד כהנה וכהנה סיבות,

מגיע שלב הבחירה!

אנשים רבים אומרים לעצמם- 

כן. אני רוצה לשנות.

נמאס לי מהעבודה הזאת.

אני רוצה לקום בהתרגשות והתלהבות לקראת יום העבודה שלי.

מגיע לי יותר.

אבל- הם לא באמת מוכנים לשינוי.

שינוי זה אומר– 

*להיות פתוחים- לכל מה שיבוא.

*להיות מוכנים לוותר לפעמים- על רעיונות ודעות שאנחנו מחזיקים בהם שנים.

ובדרך שאני מציעה, שינוי אומר גם- 

*להיות מוכנים לעבוד עם עצמנו. לחקור את עצמנו ועל ידי כך להגיע לתשובות.

פרק 3-

שינוי מושגים – הקדמה

אז אם כבר הגעתם עד כאן, זה סימן נהדר שאתם אכן רוצים לשנות.

וכשאנחנו מוכנים לשינוי, כבר עשינו חצי מהעבודה.

כפי שכבר אמרנו- אנשים רבים עוסקים בשאלות-

מהו הייעוד שלהם, מה יכולה להיות עבודת חייהם.

הדעה הרווחת היא ש- 

אדם שעובד בעבודה שהוא אוהב, הוא בר- מזל, מאושר. 

וזה בהחלט ככה.

הבעיה מתחילה כשהאדם לא יודע או מבין מהו אותו הייעוד המדובר

ולא מצליח למצוא ולהבין מה היא עבודת חייו.

מתחילות להיווצר תחושות קשות- בלבול, פחד, תסכול, חוסר אונים ולחץ-

*אני צריך למצוא מהו הייעוד שלי אחרת לא יהיה לי טוב.

*אני לא יודע מה הייעוד שלי, איך אני אדע?

*אם אני אמצא את הייעוד שלי, 

אני אוכל למצוא עבודה שתהיה עבודת חיי ואז אהיה מאושר.

פרק 4- 

אז מה עושים?

משנים מושגים!

לפעמים אפילו מילה אחת עושה את ההבדל.

במקרה שלנו- שתיים.

נתחיל מהפשוט והקל אל המורכב והכבד..

אני יודעת שאני לא מגלה  כאן משהו חדש, אבל אני כן מציעה לשנות את נקודת ההסתכלות על המושגים השונים ומה הם מייצגים עבורנו.

שינוי המושג "עבודה"

מילה זו, או מושג זה, מתקשר ומתחבר לאנשים רבים 

כ- מעמסה, הכרח, צורך, קושי.

ופחות להיבטים כמו- עניין, סקרנות, בחירה, הגשמה, הנאה.

כשאנחנו באים לבחור לנו את  עבודת חיינו, ולפני שנתחיל אפילו לחשוב על  מהי עבודת חיינו, חשוב-

שנבדוק ונחקור את ההתייחסות שלנו למושג ה"עבודה" 

ונעבוד על  ה"אמונות המגבילות" שיש לנו בנוגע למושג זה.

אמונה מגבילה- היא דעה, מחשבה, הבנה, שהשתרשה אצלנו ומגבילה אותנו במובן מסוים.

אמונות מגבילות יכולות להיות לנו מהילדות, מאנשים שפגשנו ואנחנו פוגשים, מחוויות שחווינו וחווים.

כל עוד יש לנו אמונה שמשרתת אותנו- הכל טוב. זה נפלא.

כשאנחנו מבינים, מזהים, שאמונה מסוימת מגבילה אותנו, מקשה עלינו, מעוררת בנו תחושות ורגשות שליליים, כדאי לעבוד איתה ועליה 

ואולי אפילו לשנות אותה.

לצורך כך, נעבוד על התרגיל הבא:

תרגיל 2- עבודה על מושג ה"עבודה"

1.נרשום על דף את המילה- "עבודה"

2.נרשום מתחת את כל המילים, המשפטים, המחשבות והדעות שיש לנו ביחס למילה זו- להלן יקראו- "היגד".

3.נקח את הרשימה שנוצרה לנו ונתחיל לעבור עליה-

לצד כל היגד שנשמע לנו חיובי, מחזק, נותן חשק לעבוד, מרגש 

וכל תחושה חיובית אחרת, נסמן ""V.

לצד כל היגד שנותן לנו תחושה שלילית- מחליש, מכעיס, 

מוציא את החשק לצאת לעבוד ו/או כל תחושה שלילית אחרת שעולה אצלנו, נסמן   " – ".

4.אחרי שמיפינו את ההיגדים שלנו ביחס למילה "עבודה", נתחיל לעבוד..

את כל ההיגדים שסימנו ב"V”, נוכל להעתיק, לכתוב במקומות בולטים עבורנו, כמו על המראה במקלחת, או על דף תלוי בארון הבגדים.

כך נוכל להתחזק ולקבל חשק לעבוד בכל פעם שנביט בהם.

את כל ההיגדים שסימנו ב " – ", נניח לפנינו.

נפנה זמן וכשאנחנו פנויים ורגועים 

(רצוי אפילו לנשום כמה נשימות עמוקות לפני תחילת העבודה), 

נתחיל לעבור עליהם.

נקרא כל היגד וננסה תחילה להרגיש מה עולה אצלנו כשאנחנו אומרים אותו בלב, איך אנחנו מרגישים, בגוף במחשבה.

*מומלץ לרשום על דף את הרגשות והתחושות.

דוגמא:

היגד- עבודה- צריכה להכניס כסף.

תחושות-בגוף- לחץ בראש, כיווץ בבטן.

מחשבה- כמה כסף אני צריך להרוויח, אני לא מרוויח מספיק.

5. לאחר שהתחברנו לתחושות שמעורר בנו ההיגד, נכתוב אותו על דף חדש ולצדו נכתוב את ההיפוך שלו.

דוגמא:

עבודה- צריכה להכניס כסף- לא צריכה להכניס כסף.

נקרא את ההיגד ההפוך פעמיים-שלוש וננסה להעלות את התחושות שעולות עם ההיגד החדש.

אם אנחנו מרגישים יותר טוב- הקלה, רוגע, זרימה, נאמץ אותו אל רשימת ההיגדים החיוביים שלנו. זה עתה עבדנו על "אמונה מגבילה" שיש לנו בנוגע למושג "העבודה".

במידה ואנחנו לא מרגישים יותר טוב- ננסה לשנות את ההיגד ההפוך, 

להיגד מעט שונה.

כל מילה- יכולה לשנות אצלנו המון.

נעבוד על כל האמונות המגבילות שלנו בנוגע למושג "עבודה",

בקצב שלנו, בדרך המתאימה לנו.

תהליך זה יכול לקחת זמן. חשוב לא להלחיץ, לזרז את העבודה על האמונות המגבילות, אלא, לתת זמן ומרחב להטמעת ההיגדים החדשים והבנת שחרור האמונות המגבילות.

פרק 5-

שינוי המושג- "עבודה"

לאחר שעבדנו על המושג "עבודה" ואנחנו יכולים להסתכל עליו בעיניים חיוביות ומקבלות, נוכל לשנות אותו למושג- "עיסוק".

עבודה = עיסוק

המושג "עיסוק" מתפרש אצל הרבה אנשים באופן יותר חיובי, 

המתאר יותר בחירה, תחביב, הנאה.

בעבר נהגו אנשים לעסוק בעיסוקים שונים שהיוו עבורם- "עבודה".

הם יצאו לשדה, הם חלבו את הפרה, ליקטו פירות וירקות וצדו חיות, 

לא כעבודה, אלא כחלק מעיסוקם היומיומי.

הם עשו זאת בהנאה, כחלק משגרת חייהם.

אם כך, לאחר ששינינו את המושג, נוכל להבין שכשאנחנו מבקשים למצוא את "עבודת חיינו", אנחנו למעשה מבקשים למצוא את "עיסוק חיינו" וכבר אנחנו יכולים להרגיש יותר פתוחים ומזומנים למצוא, כי אנחנו יודעים שיש לנו בכל יום ובחיינו הרבה מאוד עיסוקים. אפשר להוריד את מד הלחץ, הבלבול, הכעס והתסכול. 

תרגיל 3- חיבור אישי לעיסוק

תינוק נולד- "נקי". הוא גדל או יוצא לדרך החיים- "נקי". 

הכוונה ב"נקי" היא- נקי אנרגטית, רגשית, תודעתית. 

במהלך הגדילה והחיים מתחיל כל אדם לאסוף סביבו את זרעי הסביבה, החינוך, הגידול שלו.

ילדים, לרב, מחוברים מאוד לאמת הפנימית שלהם, אין להם עדיין הגנות, פחדים, דעות משבשות. כי הם עדיין "נקיים".

תרגיל זה נועד לחבר אותנו למקום של הילדים שהיינו, 

למקום שבו עדיין היינו מחוברים לעצמנו בלי כל אותם רבדים מגבילים.

נשב בשקט עם עצמנו, ננשום מספר נשימות עמוקות, נהיה במצב רגוע, 

על מנת להתחבר למקומות פנימיים שייתכן וכבר שכחנו או הנחנו בצד.

ננסה להיזכר בזיכרון הכי מוקדם שיש לנו מהילדות-

מה רצינו להיות כשנהיה גדולים, מה היה החלום שלנו, 

בלי שיפוט או פסילה של החלומות שהיו לנו בעבר.

אם ישנם מספר חלומות כאלו, כדאי לרשום אותם על דף בצד.

אם מצאנו את אותו חלום רחוק, או מספר חלומות, ננסה לבדוק עם עצמנו 

האם הם עדיין חיים איפשהו בתוכנו, או שהם כבר לא רלוונטיים. 

אם הם עדיין שם, ננסה לבדוק כיצד אנחנו יכולים להביא את אותו חלום לידי ביטוי בחיינו הבוגרים, אולי לשנות אותו קצת, אולי בחוג שנשתתף בו וכיוב'.

נעבור חלום, חלום.

לדוגמא: החלום שלי כילדה היה להיות שחקנית קולנוע. חלום חזק שתפס חלק מכובד מהילדות שלי. כשחזרתי אליו, הבנתי שאני כבר לא מעוניינת בו, אבל, שאני עדיין מאוד מחוברת לעולם המשחק והדרמה. 

התחלתי להפעיל חוגי דרמה יוצרת, ללמד בבית ספר דרמה יוצרת, 

לכתוב ולביים הצגות מקומיות ובית ספריות לילדים ולמשפחה.

לפעמים, מפגש עם הילד שבנו והחלומות שהיו לו, 

מחברים אותנו למקום "נקי" יותר, 

פתוח ומאפשר- לבחור את העיסוק שהכי מתאים לנו.

פרק 6- 

שינוי המושג "ייעוד"

"ייעוד" לפי דעתי, היא מילה מאוד גדולה.

כשאני מבקשת לחפש את ה"ייעוד" שלי, אני מדמיינת שאני צריכה לחשוב על עיסוק שיהיה – לכל החיים. שיהיה רציני. משהו ייעודי כזה.

זה באמת יכול להיות מלחיץ. למצוא את ה"ייעוד" שלי בדרך הזאת.

וכך נוצר מצב שהרבה אנשים נותרים מאוד מתוסכלים- 

מצד אחד הם עובדים בעבודה שלא מעניינת/ מרתקת/ מעשירה/ מחייה 

(או כל הגדרה אחרת)

מצד שני- הם עדיין לא מצאו את ה"ייעוד" שלהם, אז הם לא יודעים- 

מה ללמוד, לאיזו עבודה לנסות להתקבל ועוד ועוד.

במקום לחפש מהו הייעוד או לנסות להגשים ייעוד, 

בואו נחליף את המילה – "ייעוד".

ייעוד = משמעות

מה נותן לנו תחושת משמעות, איך אנחנו מרגישים משמעותיים.

ייעוד = משמעות

שינוי המילה גורם לנו להסתכל על כל הנושא מנקודת מבט פחות מלחיצה, גבוהה ורחוקה מאתנו.

כשאנחנו עסוקים בעיסוקים שמסבים לנו משמעות, אנחנו נהנים, יותר טוב לנו, 

יותר מעניין ואז מן הסתם אנחנו גם יותר – מאושרים.

משמעות- יכולה להיות-

*להכין אוכל טרי ומזין למשפחה שלי.

*לעזור לאנשים.

*כשהבית שלי נקי.

*לצייר.

*לעשות ספורט.

*לטפל בילדים.

*להפגש עם חברים.

ועוד.. ועוד..

האדם יכול לבחור אם הוא רוצה להכניס את המשמעות לחייו בכל יום- 

כחלק מעיסוקו המקצועי, או בשעות הפנאי שלו,

או בתכיפויות שונות – פעם בשבוע, פעם בחודש וכדומה.

כאשר אנחנו מגלים ומבינים מה נותן לנו משמעות, 

אנחנו יכולים למעשה לבחור כיצד ואיפה להביא משמעות זו לידי ביטוי.

פרק 7- 

הבנת המושג "משמעות" 

*משמעות– היא כל דבר שממלא אותנו, מחייה, נותן לנו תחושת שלמות, עניין, סיפוק, הנאה.

זה משהו שאנחנו מוכנים ורוצים לעשות ממנו הרבה.

כאשר אנחנו מבקשים לדעת מה נותן לנו משמעות בחיינו, זה תמיד יהיה משהו שאנחנו עושים, שתלוי בנו. זה לא יהיה משהו שתלוי באחרים, שמסתמך על האחר.

*משמעות יכולה להשתנות במהלך החיים ובהתאם, גם המקומות בהם נכניס את המשמעות, ישתנו.

כך שבכל פעם שהאדם מרגיש תחושה של חוסר משמעות בחייו, 

הוא יכול לשוב ולבדוק מהי המשמעות עבורו כעת.

*משמעות– תכלית. טעם. ערך ממשי.(ויקיפדיה).

*שורש המילה משמעות הוא- ש.מ.ע. 

ואני מפרשת זאת- 

על מנת להבין מה נותן לנו תחושת משמעות, 

עלינו לשמוע את עצמנו.

זה נשמע מאוד מעמיק, אבל לא מחויב להיות כך.

כדי לשמוע את עצמנו, עלינו פשוט להקשיב,

דבר שרבים שוכחים לעשות בחיי היומיום.

אנחנו יכולים לעשות זאת כשאנחנו לבד, בשקט, בעזרת איש מקצוע, 

או על ידי קורס התפתחות, ספר, כל אחד והדרך המתאימה לו.

תרגיל 4- זיהוי המשמעות בחיי

1.נערוך רשימה של פעולות ודברים שאנחנו עושים ביומיום שלנו, 

על פני תקופה של כ-חודש.

(אפשר להשתמש כדוגמא בחודש האחרון שעבר עלינו).

דוגמא:

-הכנת אוכל

-עזרה פיזית לאנשים עם קשיים פיזיים

-ניהול חשבונות

-חוג טיפוס

-טיול עם הכלב

-ריצה

-ביקור אצל סבא

ועוד.

2. נמספר את הרשימה מ-1-5.

ציון 1- ניתן לפעולות שאנחנו נהנים מהן, שכאשר אנחנו עושים אותן אנחנו מרגישים עניין, סיפוק, הנאה.

פעולות שהיינו רוצים לעשות אותן יותר במהלך היום/השבוע/החודש.

ציון 5- ניתן לפעולות ודברים שאנחנו פחות נהנים מהם, שהיינו מוותרים על עשייתם, או היינו שמחים לרווח את התדירות של עשייתם.

*כהמשך לרשימה זו נוכל להוסיף פעולות ודברים שהיינו רוצים לעשות אבל כרגע אנחנו לא עושים. גם להם ניתן מספר.

3. נערוך רשימה נפרדת לכל אחד מהמספרים.

4. את עבודת הניתוח נתחיל מהרשימה של מספרי 1.

הרשימה שסימנו  במספר זה, אלה הדברים שכנראה נותנים לנו הכי הרבה משמעות בחיינו.

נעבור על כל נושא ברשימה זו וננסה לבדוק כיצד נוכל להכניסו לתוך חיינו יותר. על מנת לייצר יותר מקומות נותני משמעות לעיתים יותר קרובות.

דוגמא:

סימנו במספר 1 את הדברים הבאים-

-ביקור אצל סבא

-עזרה פיזית לאנשים

נוכל להכניס יותר מאלה לחיינו בדרכים הבאות-

-להתנדב במרכז שיקומי

-לחפש עבודה כמלווה לאדם עם קושי פיזי

-לבקר את סבא פעם ביום ולא פעם בשבוע.

-להירשם ללימודי שיקום מקצועי.

לאט, לאט, נוכל לייצר לעצמנו אפשרויות רבות ,נוספות, 

לקבלת משמעות בכל יום ויום.

את עבודת הניתוח חשוב לעשות גם על הרשימות האחרות, של מספרי 2-5.

ייתכן ונגלה במהלך תהליך העבודה, שישנם דברים שסימנו למשל ב-2 וכעת בבדיקה נוספת היינו רוצים לשנות, ובנוסף, נוכל למצוא דרכים כדיי להפחית את פעולתם של הדברים שסימנו למשל במספר 5.

דוגמא:

אם סימנו במספר 5 את הטיפול בכביסה-

כביסה, גיהוץ, קיפול. 

נוכל לבחור באפשרויות הבאות על מנת להפחית בפעילות זו-

-קביעת ימים מסוימים בשבוע, בהם אנחנו יותר פנויים שיוקדשו לטיפול בכביסה.

-שליחת הכביסה למכבסה חיצונית.

-העברת הטיפול בכביסה לבן משפחה אחר.

כעת יש לנו רשימות ברורות לדברים שנותנים לנו יותר משמעות בחיינו, 

ולדברים שנותנים לנו פחות משמעות בחיינו.

ויחד עם ההבנה של המשמעות בחיינו, יש לנו מגוון רעיונות איך אנחנו יכולים להכניס עוד ועוד משמעות לחיי היומיום.

תרגיל 5- הקשבה לעצמי

1.נשב עם עצמנו בשקט. ננשום מספר נשימות עמוקות כדיי להרגיע את הגוף ולהכניסו למצב מדיטטבי.

2. נאמר בלב את המילה –"משמעות".

נוכל לדמיין אותה כתובה מולנו, בכל גודל ,צבע וגופן.

3.ננסה להקשיב לגוף, כשאנחנו אומרים את המילה "משמעות"- 

האם הוא נפתח, מתכווץ, האם אנחנו מרגישים יותר את אחד האיברים בגוף, 

או אזור מסוים בגוף.

4.ננשום שוב מספר נשימות עמוקות ונאמר בלב- "מה נותן לי משמעות בחיי"

ורק נקשיב- מה עולה בלב, בראש, בגוף.

נוכל להקשיב למילים או לכתוב אותן. מה שיותר נוח ומתאים לנו.

נהיה רגועים וקשובים.

לאחר שסיימנו, ננשום מספר נשימות נוספות.

דוגמא:

-לעבוד בגינה

-לעבוד על המחשב

-לעשות מדיטציה

5. "נחזור" אל המקום בו אנחנו יושבים, נרגיש את הנוכחות העכשווית שלנו ונתחיל בעבודת החקר.

נבדוק כל אחת מהמילים שעלו- באיזה אופן היא באה לידי ביטוי בחיינו. 

כיצד נוכל להביא למצב בו יהיה לנו יותר ויותר ממנה, 

מאחר והיא מתקשרת אצלנו ל-"משמעות".

אנחנו יכולים לעשות זאת בכתיבה, בעל פה, או על ידי שיחה עם חבר, 

או בן משפחה.

דוגמא:

לעבוד בגינה-

-להקציב זמן מסוים בכל יום לעבודה בגינה

-לקום בכל בקר חצי שעה יותר מוקדם כדי שאוכל לעבוד בגינה

-בכל סוף שבוע, לפנות לפחות שעתיים לעבודה בגינה.

כעת יש לנו מלאי של רעיונות, פעולות ודברים שהעלינו, 

שנותנים לנו משמעות בחיינו. 

אנחנו יכולים להתחיל לפעול על פיהם ולצאת לדרך-

לחפש את "עבודת חיינו".

פרק 8- 

בחירת עיסוק

לאחר שעשינו את התרגילים השונים שאפשרו לנו להביט פנימה- 

להתחבר לנפש שלנו, לרצונות, לצרכים האישיים שלנו, נותר לנו להחליט מה אנחנו עושים עם הידע הזה שרכשנו על עצמנו, הבחירה בידינו.

אנחנו יכולים להחליט שאת מה שנותן לנו משמעות בחיים נכניס בשעות הפנאי-בבית, כתחביב, בהתנדבות, פעם בשבוע שעה, כל יום, פעם בחודש וכדומה.

בכל דרך בה נבחר, חשוב שנבין את הבחירה שלנו, שנרגיש ונדע שאנחנו בוחרים מתוך אפשרות ולא מתוך כורח המציאות, הכרח וכדומה.

לאחר שנחליט באיזו מידה אנחנו מכניסים את המשמעות לחיינו, נוכל להתחיל לחשוב על צורת העיסוק.

תרגיל 6- איזה עיסוק אני בוחר

1.נרשום את המשמעות או המשמעויות שהגענו אליהן.

לצד כל "משמעות" נרשום עד כמה נרצה להכניסה לחיינו-

*מידה מועטה

*מידה רבה

*מידה רבה מאוד.

2.נעבוד עם כל אחת מהרשימות שנוצרו לנו, בנפרד.

(מידה מועטה/רבה/רבה מאוד)

נבדוק כיצד נוכל להכניס משמעות זו לחיינו מדי יום, כעיסוק או כתחביב.

3.נבדוק איזה עבודות אנחנו מכירים בתחום המשמעות שבחרנו.

אפשר להיעזר באינטרנט, בבני משפחה, בחברים.

דוגמא:

משמעות– לעזור לאנשים עם מגבלות פיזיות.

מידה– רבה מאוד.

שעות הפנאי– להתנדב שעה ביום באחת מהעמותות התומכות באנשים עם מגבלות פיזיות.

עיסוק מקצועי– עבודה בבית אבות, ליווי אישי לאדם, לימודי מקצוע בתחום זה, עבודה התנדבותית בביה"ח במחלקה שיקומית.

ישנן אינסוף אפשרויות, דרכים למצוא ולהבין את כיצד ניתן להכניס כל משמעות לחיינו. חשוב לשמור על ראש פתוח, להכניס כמה שיותר רעיונות ודרכים גם אם הם לא נראים לנו הגיוניים/ מציאותיים כרגע.

4.מתוך הרשימה שקבלנו, נסמן בעיגול (או בצבע), 

את הדברים המועדפים עלינו.

דוגמא:

עבודה בביה"ח 

עבודה בבית אבות

ליווי אישי לילד/מבוגר

ברכות- הגענו לבחירה!!!

            הגעת ליעד!

פרק 9- 

זימון

פרק זה אינו חובה בתהליך.

כי הריי את הבחירה במשמעות ועיסוק- אנחנו כבר יודעים.

הזימון הוא מעיין בקשה, משאלת לב- 

שנשלחות ליקום/ לאלוהים/ לאוויר/ לבודהה או כל מה שאנחנו מאמינים בו או רוצים להאמין בו.

הזימון הוא ברמה האנרגטית ולכן מי שלא מתחבר לחלקים אלה בחייו, 

יכול לדלג עליו.

הזימון עוזר לנו למקד את עצמנו יותר במה אנחנו רוצים ומבקשים לעצמנו והוא עוזר לנו להוריד חלק מן המעמסה של האחריות במציאת העיסוק.

אין הכוונה שלאחר הזימון נשב בבית בחיבוק ידיים ונצפה ל"עיסוק חיינו"- להגיע אלינו(ניסיתי את זה. זה לא עובד..)

הכוונה היא, שאנחנו מתמקדים במה שאנחנו רוצים- מתכווננים- נפתחים- 

לקבל את מה שיגיע.

לעיתים מה שיגיע לא יהיה בדיוק מה שבקשנו, אבל חשוב להישאר עדיין פתוחים, לבדוק האם זה עונה על מרבית הבקשות/הצרכים, או שלא.

כשאנחנו מזמנים משהו, אנחנו צריכים להיות מדויקים עם עצמנו, 

לדעת בוודאות שמה שאנחנו מבקשים הוא אכן מה שאנחנו רוצים.

תרגיל 7- זימון

1.נכתוב על דף איך אנחנו רוצים/מבקשים שיראה העיסוק שלנו- זה שבחרנו.

רצוי לרדת לרמת הפרטים הקטנים והגדולים כאחד-

המשמעות שייתן לנו עיסוק זה, מה נרגיש כאשר נעסוק בו, 

סוג אוכלוסיה אתה נעבוד, מיקום גאוגרפי, בחוץ/בפנים, 

מספר ימים, כמות שעות ביום, בשבוע, הלבוש שנלבש, משכורת וכדומה.

2.נכתוב או נאמר בעל פה את מה שאנחנו מזמנים.

דוגמא: 

"אני מבקשת למצוא עבודה שתהיה..1,2,3…"

לאחר שסיימנו, ננשום עמוק, נרגיע את הגוף וניפתח-

לשמוע, לקרוא, לקבל!

לצאת לפעולה

בנוסף לזימון חשוב שגם נפעל.

כפי שכבר ציינתי- לשבת בבית לשתות כוס קפה אחרי זימון, לא בהכרח יעזור.

מה אפשר לעשות?

*לספר לחברים ומשפחה- ליידע את המעגל המוכר והקרוב לנו,

שאנחנו מבקשים לעבוד בעיסוק זה.

*להתקשר למקומות עבודה שבהם יכולים להעסיק אותנו.

*לבדוק באתרי חיפוש עבודה.

וכל דרך אחרת שנראית ומתאימה לנו.

פרק 10-

סיכום

הגענו לסיומה של תכנית ההדרכה- הגעת ליעד!

במהלך הפרקים השונים נחשפנו לרבדים שונים שלנו, 

כאלה שאולי הכרנו לפני כן וכאלה שאולי לא.

במידה ועשינו את התרגילים, יכולנו להעמיק את ההבנה, ההתבוננות והאמונות המגבילות שלנו על המושגים-

 "ייעוד" ו  "עבודה".

מקווה שכעת אתם עומדים בפתחה של תקופה נפלאה בה מצאתם,

או תמצאו מה ממלא את חייכם במשמעות 

ובמה אתם רוצים לעסוק בכל יום ויום.

*אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה, התלבטות, אי הבנה.

בהצלחה ובאהבה-

שושני

פרק 11- 

קצת עליי

קוראים לי –שושני.

אני נשואה ואמא לשלושה.

גדלתי בקיבוץ שאחד הערכים הכי חשובים שבו היה-

ערך העבודה. כך שהתחנכתי על "ברכיי" הערך הזה.

כבר 25 שנים שאני מתנסה, בודקת, חוקרת, 

את מושג העבודה.

עבדתי במגוון מאוד רחב וגדול של עבודות-

הייתי: גננת מובילה, מורה, במאית, מחנכת כיתה, מפיקה, שוקולייטרית, משווקת עיתון, מזכירה, חקלאית, מדריכה, מרצה.. ועוד היד נטויה.

קראתי מאמרים וספרים על ייעוד, הגשמה עצמית ועבודה,

שמעתי הרצאות רבות,

התנסיתי בשיטות וגישות שונות ומרובות

ודברתי עם עשרות של אנשים בגילאים שונים שחוו קושי, תסכול, חוסר- אונים בהבנה ומציאת הייעוד שלהם,

ובמציאת עבודת חייהם.

ואז ביום בהיר אחד, הגעתי ליעד!!

הבנתי מה הייעוד שלי.

מצאתי את עבודת חיי.

וזאת היתה תחושה נפלאה.

אושר גדול. בטחון. הקלה. שלמות.

ואחרי שהרגשתי את כל התחושות המדהימות האלה,

החלטתי לשתף. כדיי לאפשר לעוד ועוד אנשים להרגיש את מה שאני הרגשתי.

היום אני מדריכה ומעבירה תכנים חוויתיים לילדים, בני נוער ומבוגרים.

ומרגישה ממש- שהגעתי ליעד!

פרק 12-

סיפור אישיים

*סיפור על עבודה-עיסוק

נסעתי עם בעלי וילדיי לויאטנם. טיילנו 12 יום בצפון המדינה. טיול מדהים. במהלך הטיול בקרנו בכפרים רבים. 

יכולנו לראות מקרוב את עבודת האנשים שחיים שם, בשדה האורז, 

בטוויית בגדים בנול, בגידול בעלי חיים. בכל מקום טיילנו עם מדריכים מקומיים וכך יכולנו לשמוע ממש מקרוב על אורחות החיים שלהם.

זה היה מרתק.

שם התבהר והתחדד לי מושג העבודה מול מושג העיסוק, 

באופן משמעותי הרבה יותר.

הם לא עובדים. הם עסוקים ועוסקים במלאכות שונות, 

שנועדו לשרת אותם לאחר מכן.

כששדה האורז בשלב הגדילה, מלבד הוצאת עשבים מפעם לפעם, אין להם מה לעשות בו, אז הם מעסיקים את עצמם בעיסוקים אחרים, הכנת אוכל, בגדים, עבודות יצירה שונות. וכשנגמרת להם תעסוקה אחת הם פונים לתעסוקה אחרת.

לפעמים הם רק יושבים שעות בפתח הבית.. 

כשיש להם צורך במשהו מסוים- הם עסוקים בלייצר אותו,(באופן זה או אחר)

וכשאין להם צורך- הם חיים את החיים שלהם.

ועם קשר, או בלי קשר, בכל מקום בו בקרנו, הם נראו לנו תמיד מאוד מאושרים, מסופקים, רגועים, שלמים. 

*סיפור על- כשהרגשתי משמעותית-

אתם מכירים את זה- שפתאום אתם מרגישים ויודעים שזה- זה?!

ובכן, היה לי רגע כזה. בעבודתי בבית הספר, נתבקשתי להחליף 

מחנכת כיתה ו' שיצאה לחופשת לידה.

התלבטתי מאוד מאחר והייתי צריכה לוותר על העבודה שעשיתי עד אז בביה"ס ויש לי קושי עם הוראה פרונטלית- קונבנציונלית .

ידעתי שאצטרך להיות בקשר הדוק עם ההורים- דבר שהלחיץ אותי ובנוסף לטפל בענייני משמעת והתנהגות של ילדים, לעבור איתם את תקופת סוף- השנה ולקראת המעבר לחטיבה, שזו תקופה עמוסה רגשית ופיזית עבור הילדים ועל אף כל אלה, החלטתי לקחת את העבודה.

כבר זמן מה לפני כן הרגשתי שלא מאוד מעניין לי, שהיום לא עובר לי בהנאה ועניין, שאין לי אתגרים. החלטתי ששינוי יעשה לי טוב במיוחד כשהוא קצוב לשלושה חודשים.

אחרי כשבוע שמתי לב שבכל בקר אני ממש קופצת מהמיטה בשמחה.

שאני הרבה יותר נמרצת, קלילה במחשבתי, ערנית ושמחה.

הרגשתי שאני משפיעה.

הימים עברו בהנאה רבה, בהרבה עניין מתוך טיפול ב-35 תלמידים שונים, בחשיבה על דרך העברת החומר הלימודי ואז הבנתי שמה שאני מרגישה זאת תחושת – משמעות.

דווקא העבודה הזו שכל כך לא רציתי והתלבטתי לגביה ושמביאה איתה הרבה היבטים שלא מתאימים לאישיותי, נתנה לי משמעות.

הרגשתי שהתגובות שלי, הדרך שלי, חשובים למישהו.

זה היה רגע של הארה, או כמו שאומרים- רגע של "אה, אה"!!

אז ככה זה מרגיש כשיש משמעות.

ואז התחלתי ליישם על עצמי כל מיני ניסיונות על מנת להבין מה עוד נותן לי משמעות ולזקק את תחושת המשמעות בחיי.

*סיפור על –זימון (שם בדוי)

ערן עבד בעבודות שונות במהלך חייו. לרב היו אלה עבודות פיזיות, 

בהן לבש בגדי עבודה, היה מתלכלך, עובד בחוץ ומרוויח מעט כסף.

העבודה האחרונה שעבד בה לפני ה"שינוי הגדול" הייתה במכון תערובת- העמסת שקים, אבק, לכלוך ויותר מזה- מאחר ולא היה לו רכב להגיע לעבודה הוא הגיע בכל יום על אופניים מרחק כקילומטר נסיעה.

אחרי חודש קשה של תחושות של-אין עתיד, ייעוד, משמעות, 

התסכול של ערן הלך וגבר. ישבנו לשיחה.

באותו ערב(יום ראשון), ערן, שהוא אדם מאוד מעשי ורציונלי, החליט שהוא מנסה לזמן את העיסוק אותו הוא רוצה. הוא לא אוהב לכתוב, אז הוא פשוט ישב עם עצמו בשקט וחשב- בקש, את כל הפרטים שחשובים היו לו בעיסוק שהוא בקש לעצמו.

ביום רביעי בבקר(3 ימים אחרי), הוא קבל שיחת טלפון שבה הציעו לו לבוא לראיון עבודה בחברה קטנה לפרויקט קצר.

התשלום היה אומנם יפה, אבל ההצעה הייתה לשבוע עבודה בלבד.

ערן הלך לראיון עוד באותו יום בצהרים.

חשוב לציין שלא היו לו תעודות הסמכה/מקצוע, או כל לימודים אחרים בתחום המבוקש. היה לו  "רק"- הנסיון העשיר שלו ו- הוא עצמו! 

על כל מה שהוא מביא אתו.

ביום ראשון שלאחר מכן ערן עלה על טיסה לאירופה למשך שבועיים לעבוד בעבודה החדשה.

בדיוק שבוע לאחר שזימן את העבודה אותה הוא מבקש, הוא קיבל אותה- עבודה מעניינת, הכישורים שלו באים לידי ביטוי, מגוונת, משכורת טובה,

לבוש בגדים רגילים ולא בגדי עבודה, מפגש עם אנשים שונים ומעניינים ועוד.

ערן המשיך לעבוד בחברה זו במשך 7 שנים. בקביעות. 

הוא קיבל בדיוק את מה שזימן!