הסבר שהתקבל בתקשור:
המציאות שמסביבך, על כל מה שקורה בה, על כל האנשים שבה, חיות, צמחים, עיצים, מזג אויר וכו'- הכל הוא שיקוף של מצבך ועולמך הפנימי.
לא כל האנשים מודעים לכך, שהמציאות שהם חיים בה היא שיקוף של הפנים שלהם. אבל זה עדיין מה שקורה.
מתוך אלו שמודעים לכך שהם יוצרים את המציאות החיצונית של חייהם- יש מספר דרגות מודעות. אחת מהדרגות האלו היא להגיע להבנה שבאמת כל מה שמשתקף בחוץ הוא מראה לפנים.
ואז, ניתן דוגמא, אם יש לך מינוס בחשבון הבנק- את לא מתעסקת במינוס. את לא מחפשת עבודה שתביא לך יותר כסף, את לא עובדת יותר שעות או חוסכת יותר במרץ. את פשוט לא מתעסקת בכלל עם המציאות החיצונית.
למה? כי את מבינה שהיא רק שיקוף. רק מראה.
זה כמו לעמוד מול המראה ובמקום להתאפר בעצמך- לנסות לטשטש או להדגיש פרטים בהשתקפות שבמראה.
הרי זה מגוחך כשחושבים על זה ככה.
כשאת מסתכלת כך על העולם- התמונה הופכת להיות מאוד ברורה ובהירה.
אין יותר בליינד ספוטס. אין יותר אפשרות להתעלם ממשהו בפנים שלא נוח לי להתמודד איתו. כי הוא יגיע אליך מבחוץ, לפנים.
דרך הטכניקה של המראה החיים הופכים להיות סוף סוף המשחק שנועדו להיות מלכתחילה-
משחק דינמי של התפתחות עצמית ושדרוג אינסופי מתוך שמחה וקלילות.
*
איך עובדים עם הרעיון הזה?
ברגע שמבינים מהו הגורם הפנימי שייצר את המציאות החיצונית- מפסיקים לנסות ולשנות את המציאות בחוץ
ועובדים רק מול הנושא הפנימי שעלה דרך השיקוף מהמציאות.
הטכניקות לעבודה הן מגוונות ותלויות באדם
