פחד הוא חלק בלתי נפרד מכל תהליך התפתחות ומהחיים בכלל.
אולם ישנן דרכים בריאות להתמודדות עם פחד כך שלא יעצור אותנו מלהתקדם קדימה, ישתק אותנו או יגרום לנו להימנע-להתרחק מסיטואציות מאתגרות.
בנוסף- לפחד יש תפקיד חשוב- להגן עלינו. ולכן יש לתת לו את הכבוד והמקום הראוי לו.
איך להגיע לאיזון בין 2 הקצוות של להיות מופעל מפחד כך שהוא מנהל את "ההצגה" ולא אנחנו. לבין הקצה השני של התעלמות מהפחד ולקיחת סיכונים מיותרים?
הנה מספר כלים וטכניקות להתמודדות עם פחד:
- דיאלוג עם הפחד-
פחד יכול להצטייר בדמיוננו כדמות פנימית או יצור שחי בתוכנו. ע"פ רוב מאוד נוח לדמיין אותו כילד קטן שמפחד ורוצה את תשומת ליבנו. כאשר ניגש אליו בגישה זו- ניתן ליצור דיאלוג עם הפחד… לשאול אותו ממה הוא חושש, מה יכול לעזור לו, לנסוך בו בטחון ולהרגיע אותו. לחבק אותו או סתם להיות איתו בקבלה- כל אלו יכולים מאוד להרגיע את הפחד. לעיתים לאחר דיאלוג כזה עם הדמות הפנימית הפחד פשוט נעלם ומתפוגג. ולעיתים הוא נשאר אבל לא מונע מאיתנו להתקדם. לעיתים נדרשת עבודה נוספת לברר מה הוא צריך.
- החפצה-
החפצה היא מילה שבד"כ נעשה בה שימוש לתיאור התיחסות שלילית לאדם. אבל במקרה זה אנו משתמשים בהחפצה כדבר חיובי: אנו לוקחים רגש או מצב והופכים אותו לחפץ. למשל פחד יכול להצטייר בדמיוננו כמשקולת כבדה. בחילה יכולה להצטייר כפרפרים (לא סתם יש את הביטוי "פרפרים בבטן"). לחץ יכול להצטייר כחבל מתוח מידי שעומד להיקרע. כאשר אנו משתמשים בטכניקת ההחפצה והופכים את התחושה לחפץ מוחשי- אנו יכולים לקבל יותר בקלות את התחושה ואנו יכולים גם לעבוד איתה, לעשות איתה משהו. למשל לקחת את המשקולת הכבדה (=הפחד) ופשוט להניח אותה בצד, מחוץ לגוף. במקום שתהיה מונחת לנו על החזה ותקשה עלינו לנשום, כעת היא ניצבת לידנו ולא בתוכנו. או להחליף את החפץ הכבד, הנוקשה שמכביד עלינו, לחפץ קל יותר- במקום משקולת כבדה נדמיין נוצה. בעזרת מדיטציה פשוטה זו ניתן לטפל ולרפא תחושות קשות.
- התמקדות-
התמקדות היא שיטה שבד"כ מתרגלים בשניים אך ניתן לתרגל אותה גם בעצמך.
התמקדי בפחד (או בתחושה שעולה- כאב, מתח, לחץ) ונסי לתאר את התכונות שלו-
איזה צבע יש לו?
איזה צורה?
איזה גודל? ממש בסנטימטרים. גם עובי, גם רוחב, וגם עומק.
מאיזה חומר הוא עשוי?
האם הוא חם או קר?
האם הוא מבקש ממך משהו?
לאחר שתקבלי תשובות על כל השאלות האלו- הפסיקי לרגע ונשמי כמה נשימות עמוקות וארוכות מאוד (5-10 נשימות).
עכשיו חזרי שוב אל התחושה וראי האם משהו השתנה בה-
צבע? צורה? גודל? חומר? טמ"פ?
האם ניתן להזיז את הצורה הזו למעלה, למטה, החוצה? האם יש כיוון מסוים שהיא רוצה לנוע?
ניתן לחזור על התרגיל הזה שוב ושוב ושוב עד להקלה.
לעיתים ההקלה מיידית ולעיתים זה לוקח כמה סבבים של שאלות.
התרגיל הזה מאפשר לנו להיות בקבלה לתחושה במקום להתנגד לה. כלומר- מפוגג את הפחד והכיווץ שמול התחושה עצמה ומאפשר להיות בנוכחות וקבלה עם התחושה/הרגש
4. בספרו "פחד כאב וחברים אחרים" ממליץ אבי גרינברג (מייסד שיטת גרינגברג) להתיחס לפחד כאל חבר שבא לתת לנו מתנה או מורה שבא ללמד אותנו משהו.
הוא ממליץ על תרגול גופני שניתן ליישם באופן עצמאי, בו יש לשכב בנוחות, להתמקד בגוף, בנשימה, בנוכחות.
ואז להזמין את הפחד או הכאב להיות איתנו.
במקום הדפוס הרגיל של לברוח מהם- להזמין אותם אלינו
אפשר להיזכר במצב מפחיד שחווינו כדי להזמין אלינו את הפחד ולהיות איתו בנוכחות מלאה בגוף.
חשוב מאוד להזמין את הזכרון של הפחד ואז להניח לסיפור ולהכנס לגוף.
לא להישאר עם הסיפור שבזכרון.
להישאר עם החוויה הגופנית, הנשימה, כיווץ והרפיה, מתח השרירים ועוד…
כמובן שיש עוד הרבה מאוד טכניקות ושיטות להתמודדות עם הפחד…
לנשום עמוק מאוד עוזר…
לבטא אותו בציור, בדיבור, בכתיבה…
להניע את הגוף בדרכים שמאפשרות לפחד להשתחרר ולצאת החוצה…
אך בחרתי להביא כאן את הטכניקות שאני רואה אותן כאפקיטיביות ביותר
