כפי שבשביל להכיר באור- יש צורך לפגוש תחילה את החושך, כך גם בשביל ללמוד להכיל שפע, יש להתיידד עם החוסר או עם האין, הפחות.
אני אוהבת את החוסר. נוח לי בו. הוא מוציא ממני יצירתיות וחדשנות.
כך למשל כשהמקרר ריק – אני מוצאת כל מיני מאכלים והמצאות קולינריות להזין את יושבי הבית.
אני יוצרת יש מאין.
וזה הרבה יותר מספק מאשר לפתוח את המקרר ולהתחיל להתלבט מה לבחור מכל השפע שיש שם.
אבל קודם סיפור:
בהיותי בגילאי ה20 לחיי, מצאתי את עצמי ביחד עם אהובי בתחנת האוטובוס של סידני אוסטרליה, כשרק 100 דולר בכיסנו. לא נפרט את הנסיבות שהביאו אותנו למצב הזה, רק נציין שהן היו נפלאות .
היה לנו מספיק כסף לכרטיס אוטובוס זוגי לעיירה הנידחת גנדווינדי, שם היה לנו לינק לבחור ישראלי שאולי יכול לסדר לנו עבודה בקטיף הכותנה.
או… לשלם על לילה במלון בסידני ולעלות על הטיסה חזרה הביתה עם כרטיס החזור שכבר שילמנו עליו מראש. עלינו על האוטובוס, הגענו לגנדווינדי, מצאנו את הבחור הישראלי, ואז גילינו שעונת הכותנה תתחיל רק עוד חודש. מה עושים? איך מתקיימים? איפה גרים?
מצאנו קראוון פארק שאפשר לנו לגור בקראוון קטנטן על גלגלים תמורת שכ"ד של 700 דולר לחודש שאותם הבטחנו לשלם בסוף החודש.
אהובי מצא עבודה בבניית מהדק לכותנה ואני בגינון וכך חיינו מיום ליום, מהיד לפה, מחשבים את הקניות במכולת בסנטים וקונים פחיות שימורים ואת האוכל הכי זול בשביל לגמור את החודש עם מספיק לשלם את השכ"ד. באופן מפתיע (או שלא) זו זכורה לי כחוויה חיובית ונפלאה. לא היה בי פחד, דאגה או תחושת חוסר בטחון. להיפך- יצאתי מהחוויה הזו עם תחושת מסוגלות, יכולת התמודדות והכרה בכוחות שלי/שלנו להסתדר בכוחות עצמנו.
אז איך היחס שלכם לחוסר, לאין, לפחות?
אם אתם מתנגדים למצבים האלו בחיים שלכם- אתם מרחיקים מעצמכם גם את הקוטב המנוגד להם- השפע. ככל שתוכלו לאמץ לעצמכם גישה חיובית או נייטרלית למצבים שבהם אתם חווים מחסור או דלות- כך השפע יכנס לחייכם בקלות רבה יותר
