לראשונה בחיי אני חווה כאב טהור.
מה זאת אומרת טהור?
בלי רגש.
בלי מחשבות.
בלי מסכנות
סבל
אומללות
קורבנות.
פשוט כאב
טהור.
זה כבר קרה לי בעבר לרגעים ספורים…
הצלחתי לרגע להתנתק מההזדהות הרגשית עם הכאב ולחוות אותו לרגע ללא סבל.
זה הרגיש כמו קסם.
אבל אף פעם לא חוויתי זאת לאורך זמן.
והנה, זכיתי לחוויה הזו עכשיו.
מלפני יומיים אני עם כאב.
העצמה שלו משתנה. תלוי אם אני זזה או עושה תנועה לא נכונה.
אבל הוא מלווה אותי כל הזמן. נוכח בגופי.
ואני איתו.
בשלווה.
בקבלה.
בנוכחות מלאה.
בלי התנגדות.
בלי סבל
בלי קורבנות
או מסכנות.
בלי פחד.
מלאה בהודיה על החוויה
על הלמידה שהיא מאפשרת לי
מתוך הבנה מלאה של הסיבה לנוכחות הכאב בחיי
אני מאפשרת לו להיות בתוכי ואיתי
ואני איתו
באהבה
