העולם שאנו מבקשים לתאר עבורכם בזאת הוא העולם שמעבר לפיזי.
אנו קוראים לו עולם הרוח.
אולם ניתן לקרוא לו גם עולם התודעה.
או הרובד הסמוי.
או המקור לכל הצורות.
כל אותם שמות ורבים אחרים באים לתאר את המקור לגלוי לעין- לעולם החומר.
אם נשתמש בדימוי מתוך המציאות הוירטואלית של סרטים והצגות- המתרחש על הבמה הוא הנגלה לעין. וכל הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים הם עולם הרוח, הם אלו שיוצרים בסופו של דבר את המתרחש על הבמה.
אם נשתמש בדימוי מתוך עולם המחשב- המתרחש על גבי המסך הוא עולם החומר. והתכנה ביחד עם כל המערך שיוצר את המתרחש על גבי המסך- הם עולם הרוח.
בתוך עולם הרוח ישנם רבדים של מציאות ורבדים של מודעות.
היכולת של כל אדם להיות מחובר לעולם זה היא זו שתאפשר לו יותר ויותר יכולות בריאה עצמאית.
כלומר- חיבור גבוה לעולם הרוח מחבר את האדם להיותו אלוהים.
שוב חשוב לנו לחזור ולהסביר כי הכוונה לאלוהים לא במובן הדתי של המילה אלא כיצור הבורא את מציאות חייו.
ישנן הרבה דרכים להתחבר לעולם הרוח ולכל אדם ישנה דרך מיוחדת משלו.
ה"איך" לא כ"כ משנה במקרה זה.
משנה רמת החיבור.
נפרט להלן מספר רמות חיבור המקובלות בעולמכם כחלק מהידע שכבר נגיש לכם מזה זמן רב ונוסיף מעט ידע חדש:
הדרגה הנמוכה ביותר של חיבור לרוח היא זו שבה אדם תופס את עצמו כיצור אנושי קטן וחלש הנתון לשליטתם של כוחות גדולים ממנו. יש שיקראו לכוחות אלו אלוהים ויש שיקראו להם בשמות אחרים. אך היחס בין האדם לבין כוחות אלו והדימוי העצמי שנשמר ביחסי כוחות אלו הם העיקר כאן.
דרגה מעט גבוהה יותר היא רמת חיבור של מודעות עצמית: ברמה זו ישנם אנשים שכבר מודעים מספיק למעשים שלהם ולהשלכות של מעשיהם ולפיכך יכולים לקחת אחריות על המציאות שנוצרת עקב מעשים אלו. ברמה זו ישנה עדיין תפיסה של יצור אנושי מוגבל, קטן וניתן לשליטה. אך כבר יש התחלה של הבנה ומודעות כיצד תהליכים מסויימים שאדם מייצר בחייו- יוצרים מציאות מסויימת בחיים אלו.
הדרגה הבאה של חיבור לרוח היא דרגת מודעות כוללת יותר: הבנה של העצמי כחלק מהבריאה כולה. החיבור שיש בין כל הברואים בבריאה וההשפעה שיש לכל חלק בבריאה על החלקים האחרים. במצב מודעות זה יש לאדם הבנה מלאה שהוא יוצר את מציאות חייו אך עדיין ישנם כוחות חזקים יותר ממנו ששולטים באספקטים מסויימים במציאות זו. אספקטים אלו נתפסים כמחוץ לשליטתו. במצב זה ישנה הבנה חלקית עדיין של תהליכי יצירת המציאות ולכן אדם אינו מבין כיצד הוא יוצר מצבים שאינם רצויים לו במציאות חייו.
דרגת המודעות מעל זו היא הינה רמה גבוהה של חיבור לרוח- במצב זה האדם כבר אינו תופס את עצמו כיצור אנושי מוגבל בתוך עולם הנשלט בידי כוחות חזקים ממנו, אלא מתחיל לעצב לעצמו תפיסת "אישיות" של בורא בבריאה הפרטית שלו. במקביל הוא מסוגל לראות את ההשפעה שיש לו על הברואים האחרים שחיים לצידו והוא רואה אל מעבר לנגלה לעין. הוא מבין את הכוחות היוצרים את המציאות הגלויה לעין ומחובר לעולם הרוח שיוצר אותה.
הדרגה הגבוהה ביותר שאליה יכול להגיע אדם בקיומו בעולם החומר הוא רמת חיבור לעולם הרוח שבה התפיסה העצמית מתבטלת כמעט חלוטין ואין עוד הפרדה בין האישי (האגו) לבין הלא אישי= שאר הבריאה, שאר היצורים החיים ע"פ הפלנטה או הטבע בכללותו. זהו מצב של היות אחד עם החיים.
אחד עם אלוהים.
אחד עם הבריאה.
במצב זה אדם בעצם מגיע להיותו הבורא בחייו.
הוא אינו תופס עוד את מציאות חייו כתוצר של משהו אחר מלבדו.
המציאות היא יצירה שלו ואין מלבדו.
בו בזמן- ישנה התמסרות פנימית אמיתית ותחושת אחדות עם כל מה שמגיע למציאות חייו גם אם נראית ככזו שאינה רצויה. כלומר- אין ויכוח פנימי עם המציאות. ישנה אך ורק למידה והתבוננות.
מתוך הלמידה וההתבוננות- ניתן לייצר שינוי במציאות הגלויה לעין.
יצור אנושי שהגיע לדרגה שכזו הופך להיות יוצר של מציאות חייו ואין לו עוד צורך בלמידה והתפתחות.
מנקודה זו של חיבור לעולם הרוח, ניתן לו לאדם זה לשמש כגשר עבור החיבור של אנשים שעדיין לא הגיעו לדרגת התפתחות זו, עם עולם הרוח.
כלומר- אותו אדם ביחד עם יכולותיו לראות ולהבין את עולם הרוח, משמש עבור אחרים כעינים הרואות אל מעבר לגלוי לעין, כאוזנים השומעות את הלא נשמע. כהבנה של המהות הנסתרת שעומדת מאחרוי כל הדברים
לחלק הבא- מטרת הגשר
