כאשר אנו מצליחים להרים את נקודת מבטך מעט למעלה יותר מנקודת המבט הארצי- האם נוכל להתבונן במה שאתם קוראים לו "ריסוסים" (והכוונה כמובן לריסוסים בחקלאות), עם פחות שיפוטיות והתנגדות?
החומר שבו משתמשים אותם אנשים העובדים בחקלאות, מיועד למטרת הרג. מוות. וככזה הוא משרת את ייעודו בהצלחה.
אולם התדר המדויק יותר של המוות הוא משהו שמכוון לא כלפי בני אדם אלא כלפי בע"ח ספציפיים. שאותם חקלאים קוראים להם מזיקים.
מכיוון שכך- אם נתבונן באותם ריסוסים כעל קליע של אקדח או רובה שנורה- הרי שהוא אינו מכוון אליך. או נדמיין אותו כעל סכין חדה או חרב מונפת- היא אינה מונפת עליך.
נכון- היא מונפת לצידך. קרוב מאוד. אך לך לא נשקפת ממנה סכנה.
כפי שקליע של אקדח שיפגע במישהו שעומד לידך- לא יפגע בך.
האם לריסוסים שמפוזרים באויר שלידך עלולה להיות השפעה על בריאותך?
ייתכן…
אך לא במידה גדולה יותר מזו של שאריות הריסוסים שאת מכניסה לגופך במזון שאת אוכלת, או ברעל האגזוזים שאת נושמת בכל פעם שאת מניעה את הרכב שלך ועולה על הכביש. או בכל פעם שאת מורחת מוצר קוסמטי על עורך או משתמשת בחומרי ניקוי שבאים במגע עם גופך…
העולם מלא רעלים.
מוות הינו חלק מהחיים.
החיים הינם חלק מהמוות.
זה לא אומר שהמוות מחכה לך כעת. או בכל רגע אחר.
מותך שלך יגיע אליך בדיוק במועד שקבעת לעצמך מראש. ולא רגע לפני כן.
הרעלים שקיימים בעולם שסביבך הם חלק מחייך, חלק מהחיים, כמו היום והלילה, האור והחושך, הקיץ והחורף.
ההתנגדות שלך אליהם אינה משרתת אותך עוד.
הגיע הזמן להיות איתם בשלום ובקבלה.
ולדעת שגופך תמיד יוכל להתמודד עם כל רעל שיגיע אליו בדרך המדויקת והטובה ביותר עבורך.
