מהי חלימה? מה הם הסיפורים האלו? הדמויות האלו? מה התכלית של כל זה והיכן זה מתקיים?
זוהי שאלה נפלאה להתחיל איתה את הבוקר ולכן נענה בשמחה.
כאשר גוף האדם נכנס למצב של שינה- משתנים מספר תהליכים בגוף, נפש, תודעה. בגוף- ישנה יותר רגיעה (בד"כ). קצב גלי המוח משתנה. הגוף משקיע את האנרגיה שלו בחילוף חומרים והזרמת האנרגיה למקומות שחסרים אותה בזמן העירות של הנפש, כי הנפש חוסמת אותם (חסימות רגשיות ואנרגטיות המשפיעות על הגוף). הגוף בעצם "מתקן" את עצמו. מאזן את עצמו. מחייה את עצמו.
בנפש זהו הזמן לנוח. העולם הרגשי שוקט.
יחד עם זאת, זהו זמנה של הנשמה לצאת לשוטט בעולמות אחרים.
נשמה זוהי התודעה הייחודית לך- אותו חלק "נפרד" כביכול מהתודעה הגלובלית. הוא אינו באמת נפרד. אך יש לו את הייחודיות שלו. שלך.
אותם טיולים-שיטוטים, אותם עולמות אחרים, הינם כמו מציאויות של משחקי מחשב בהם משחקים ילדיך.
רק שמציאויות אלו אינן ניבנות עבורך ע"י אחרים, אלא ניבנים כל לילה מחדש ע"י התודעה.
שכן התודעה יודעת לברוא עולמות.
שכן התודעה הינה חלק מהבורא.
במהלך היום התודעה בוראת חיים בעולם בו היא נזקקת לגוף לחיות בו. ומתמודדת עם רגשות ומחשבות. ואילו בשינה התודעה בוראת חיים וסיפורים בעולם שהוא החזייה וירטואלית של גוף.
אבל גם הגוף הזה הוא החזייה וירטואלית?
נכון.
וגם בחלום יש לי מחשבות ורגשות. אפילו רגשות חזקים שנותרים איתי לאחר הערות. ומחשבות שאני זוכרת.
אז מה בעצם ההבדל בין העולמות האלו?
ולמה אני מתעוררת לפעמים עייפה והגוף כבד ומכווץ ונטול אנרגיה?
מה קורה לי בזמן השינה שגורם לגוף שלי להרגיש ככה?
ננסה לענות בצורה יותר ציורית-פיגורטיבית:
ישנו חלק תודעה, שהוא חלקיק-ניצוץ מהתודעה הכוללת של הבריאה. או ניצוץ מהבורא. או איך שלא תקראי לזה.
אותו חלקיק בורא לעצמו גוף בעולם החומרי.
הגוף הוא כמו הקרנה ויזואלית של הדמיון=החזייה של התודעה.
המימד הזה, שלו אתם קוראים עולם החומר, או כדה"א, הוא מימד שבו נפגשות הרבה מאוד תודעות בוראות לשחק ולברוא יחדיו.
ישנם כל מיני מצבים בהם התודעה עוזבת באופן חלקי את הגוף ועוברת למימדים אחרים של בריאה ויצירה. במימדים אלו מתנהלים "סיפורים" שונים וקיימים חוקים שונים. בזמן השינה התודעה עוברת לשחק במימדים כאלה.
כמו גם בזמן שימוש בסמים או בזמן טראנס, היפנוזה, מדיטציה מאוד עוצמתית. ישנם "שערים" או פתחים בין המימדים וניתן לעבור בהם.
השכל שלך כמובן מתקשה מאוד לקבל את כל המידע הזה כי הוא מתוכנת לחשוב בתבניות שהוטבעו בו. אבל המידע הזה אינו חדש לחלקים אחרים בך. ולכן את יודעת אותו במובן מסוים.
באופן ספציפי בלילות האחרונים את "משוטטת" ב"סימטאות" של רגשות, זכרונות וסיפורי עבר. שמתובלים בהתרחשויות חדשות או עכשוויות. התפאורה של שנות ילדותך משמשת אותך הרבה פעמים על מנת לביים סצנות שיעוררו תחושות, רגשות וסיטואציות שאת רוצה לביים.
למה? מה התכלית של כל זה?
את יכולה לשאול את אותה השאלה גם על החיים המודעים שלך- מה התכלית של כל זה? וכבר ניתנה התשובה- הכל משחק שהתודעה אוהבת לשחק.
עם זאת- ישנו מצב של עיבוד רגשי עבור הנפש. שבו התודעה משתמשת במצבי חלום על מנת לייצר את אותו עיבוד. כלומר- התודעה יכולה להשתמש בעולמות שהיא יוצרת בזמן השינה בשביל להעביר מסרים לנפש או לחלק המודע שלנו. מסרים שקשה לנו יותר לקלוט בזמן הערות. כמו למשל מסרים מאנשים שכבר אינם בגוף פיזי. זמן השינה מאפשר את הפתח הזה לתודעה להעביר מסרים ומידע. גם מסרים שנוגעים להתפתחות ע"פ האדמה, כאדם, מועברים הרבה פעמים בזמן שינה, בחלומות. וגם מסרים=מידע שיוצרים עיבוד רגשי עבור הנפש. שאלו החלומות שחלמת בימים האחרונים. חלומות שבהם את חוזרת למקומות של ילדות ולדמויות מין העבר.
זה לא כ"כ משנה מה עשית שם ומה קרה. משנה התוצאה.
והתוצאה היא שהנפש (החלק הרגשי שבתוכך) עברה ניקוי, עיבוד וטרנספורמציה. ללא מעורבות של החלק המודע.
את בעצם משתחררת מין העבר ומכל מיני רגשות, חוויות שספוגות בתוכך מבלי דעת.
מכיוון שהתהליך הוא רגשי ורגש הוא כבד, את מתעוררת עם תחושת כבדות ועייפות. אך התחושה חולפת במהירות כאשר את חוזרת במלאך לנוכחות בהווה בגוף.
נותרת השאלה- אז מה בעצם ההבדל בין העולמות שמתהווים בזמן השינה לבין העולם של זמן העירות? למה התחושה בהם כ"כ שונה?
הגוף הוא ההבדל.
אבל הגוף גם הוא החזייה וירטואלית בעולם החומרי?
נכון.
אבל את (החלק המודע, החושב, המרגיש), מאוד מאוד מאמינה בקיומה הממשי של ההחזייה הזו. את לא תופסת אותה כהחזייה. את תופסת אותה כחומר. כמציאות בלתי משתנה שאין לך שליטה עליה. וזו גם המחשבה שאיתה הלכת אתמול בלילה לישון, רגע לפני שנרדמת.
למה זה קורה שבעולם "החומר" יש כזו מודעות חזקה של גוף וזמן וכל הדברים האלה שמשכיחים מאיתנו את ה"אמת" האחרת?
כי כאן יש מרכיב שנקרא מיינד או אגו. זהו מרכיב שאין באף עולם אחר. ובעולם החומר הוא תפס עמדה מאוד חזקה ובעצם השתלט על האנושות.
או יותר נכון- האנשים נתנו לו יותר ויותר כוח בתוכם ונתנו לו להשתלט עליהם ולשלוט בהם.