גינה

עבודת הגינה דומה מאוד לעבודת הנשמה…
זרעים שאני זורעת בתוכי וזרעים שאני זורעת באדמה צומחים כשמגיע זמנם…
יש זרעים שמגיעים עם הרוח… ואני צריכה לבחור אם לתת להם מקום לגדול בתוכי או לעקור אותם.
מלאכת העישוב תמיד יש לה מקום … לעקור מין השורש הרגלים ודפוסים ישנים שמעכבים או מגבילים את הצמיחה שלי.
לטפח אחרים שתומכים בגדילה שלי…
אני לא מרססת.
לא מזהמת את המרחב הפנימי שלי בחומרים מרעילים.
אני מזינה את האדמה ואת הגוף שלי באהבה.
משקה במים.
נותנת לשמש ללטף את שתינו .
אני והגינה שלי אחת.
מרחב של אהבה וצמיחה ובתוכו עוד מרחב של אהבה וצמיחה.
ובתוכי, בתוך הגוף שלי, מתקיימים עולמות שלמים מלאים ביצורים חיים – תאים, חיידקים ופטריות ושאר מיקרואורגניזמים…
ואם אני מתקיימת בתוכי באהבה, סבלנות והקשבה, גם הם מתקיימים בתוכי בשלום.
הם שומרים על איזון פנימי. על בריאות וחיות בתוכי.
כמו שאני סומכת על הגוף שלי, כך גם בגינה-
אין מזיקים או עשבים רעים. יש מיקרו קוסמוס מלא ביצורים חיים וצמחים שמשתפים בינהם פעולה, מזינים זה את זה ומתחשבים בסביבה.
הבחוץ הוא הפנים.
הפנים הוא הבחוץ.
הכל אחד.