השנה שחלפה והסתיימה לה לא מכבר, היתה עבורי שנה מפעימה.
אהובי סיכם אותה כהשנה הטובה בחייו ואני בהחלט מצטרפת אליו בדעתו זו.
היתה זו שנה שבה, בתהליך הדרגתי, שיחררנו מחיינו כ"כ הרבה אמונות מגבילות והשתחררנו לחופשי מכ"כ הרבה תפישות ישנות.
אפשר לאמר אפילו שהיתה זו מעין לידה מחדש.
כמו התחלה של גילגול חיים חדש רק בלי הקטע של המוות הפיזי בין לבין.
מוות בהחלט נכח שם.
אבל לא בצורתו הדרמטית המוכרת לכולנו מהמוות הפיזי בעולמנו.
זה היה מוות אחר… עדין יותר, קליל, נעים… כמו לשחרר משהו שכבר מיותר לך ולאפשר לו לנשור לאדמה כעלה הנושר בשלכת מעץ.
ככה זה הרגיש.
להשיל מעלינו את האמונות הישנות, המגבילות.
את תפיסת המציאות של חיינו הישנים.
ולצעוד ביחד לעולם חדש וזוהר ויפיפה שחיכה לנו.
חשוב לי להתעכב לרגע על האמונות שנשרו מעלינו במהלך השינה הזו, לטובת כל אלו שעדיין אוחזים בהן:
האמונה שעבודה היא הדרך להתפרנס ולחיות בשפע חומרי בעולם הזה.
האמונה שפרנסה וכסף מגיעים רק דרך עבודה.
האמונה שפרנסה מגיעה רק דרך כסף.
ושכסף הוא מוטיב מרכזי בחיינו ושעלינו לרדוף אחריו, להתאמץ להשיג אותו ולעשות ככל האפשר על מנת להחזיק בו.
במקום כל אלו אפשרנו לאמונות חדשות להיכנס לחיינו-
אמונה שהיקום הוא מקום תומך.
שהיקום דואג לכל צרכינו ולעולם לא נחווה חוסר.
ששפע הוא זכותנו הטבעית על עצם קיומנו והיותנו מי שאנחנו בלי קשר למה אנחנו עושים או לא עושים.
ששפע יכול לבוא ואכן בא לביטוי בהמון דרכים וצורות מלבד בכסף.
שכסף יכול להגיע ואכן מגיע והגיע בהרבה צורות ודרכים מלבד דרך עבודה.
שעבודה היא מתנה ושעשוע ומקור לשמחה והנאה והתפתחות וצמיחה ולא עול והכרח.
וכן הלאה…
תחום נוסף שבו השלתי מעלי אמונות מגבילות הוא ביחסי אל הגוף הפיזי בכלל ואל הגוף הפרטי שלי בפרט-
הבנתי שמזון זה לא בהכרח מה שמזין אותי.
שאני יכולה להיות בריאה, חיונית וצעירה בגופי בלי קשר לכמה שנות חיים עברתי, איזה אוכל אני אוכלת וכמה, כמה ספורט או פעילות גופנית אני עושה אם בכלל וכן הלאה.
ובאמת… משנה לשנה אני רק הולכת ונהיית יותר ויותר בריאה ומרגישה רוב הזמן חיונית ומלאת חיים.
היו עוד תחומים רבים נוספים שהתחדשו באמונות מחזקות ותומכות, אך אלו היו העיקריות ועילהן בחרתי לכתוב.
עכשיו רק נותר לחכות ולראות בסקרנות מהולה בהתרגשות מה תביא לנו 2017…
the only way is up!
