אתמול ישבתי על שפת הכינרת עם כמה חברים והשיחה התגלגלה לשנים עברו… בהן חייתי ועבדתי בארה"ב של אמריקה- ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
בגיל 24 היינו שנינו מסודרים עם עבודות נחמדות, גרנו בבית ענק עם בריכת שחייה פרטית (שמומן ע"י העבודה), גינה מטופחת ע"י גנן, שתי מכוניות בגראז', שני אופנועים ואופנוע ים. יצאנו לחופשת סקי בחורף וחופשת סקי מים בקייץ ע"ח העבודה ובין לבין טיילנו בכל קליפורניה החל מסן פרנסיסקו בצפון ועד לסן דיאגו בדרום, כולל כל הפארקים הלאומיים באזור והאטרקציות של הוליווד, דיסני לנד, סי וורלד, לאס וגאס וכד'…
בקיצור- עשינו חיים משוגעים וחיינו בשפע חומרי רב.
ולמרות כל זאת, זו זכורה לי כאחת התקופות בהן הייתי הכי רחוקה מעצמי וארה"ב הפיחה בי ריקנות שלא חשתי בשום מקום אחר בעולם.
רק היום, כעשרים שנה לאחר מכן, אני מסוגלת לראות את השעור המופלא שהחיים העניקו לי על שפע, כסף, עושר, אושר ומה שבינהם.
באותה תקופה גם זכיתי להכיר זוג ישראלים שחיו שם והפכו למליונרים.
הם היו המליונרים הראשונים שהכרתי באופן אישי (ולא האחרונים) ועד היום אני אסירת תודה להם על שלימדו מבלי דעת שכסף אינו שפע ומליונר יכול לחיות בתודעת חוסר מדהימה בתוך שפע חומרי עצום.
מאז פגשתי עוד כמה מליונרים שהדגימו לי את אותו השעור בדיוק.
על כל אלו ועל כל החוויות שהחיים זימנו אלי, אני מודה כיום, כשאני מיישמת בחיי יום יום את תודעת השפע הפרטית שלי.
בלי כל אותן חוויות ואותם אנשים שפגשתי, אולי לא הייתי לומדת זאת ואולי עדיין הייתי שבויה באשליה שכסף או שפע חומרי כלשהו יכול להפוך אותי למאושרת יותר, שלמה יותר, שלווה יותר או עשירה יותר.
למזלי ולשמחתי למדתי (ואני עדיין לומדת) שלא כך הוא.
שכמות הכסף שיש לך אף פעם לא תספיק לך אם לא תחווה מלאות ועושר מבפנים.
שבית לא יכול לספק ביטחון אם אין לך ביטחון בעצמך ובעולם.
ששפע יכול לבוא בעשרות ומאות דרכים וצורות שאין להם כל קשר עם כסף.
שעבודה לא גורמת לאף אחד להיות יותר עשיר. אבל היא יכולה, אם תבחר נכון, להפוך אותך למאושר.
שהחיים האלו הם כמו סופרמרקט ענק, פתוח 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, לספק לנו את כל צרכינו, ככל שאנחנו יכולים להכיל מטובם ומהשפע שבהם.
מאחלת לכולנו שפע עצום.
שנכיר בכל היש שכבר יש לנו ושממתין עבורנו.
ושנדע להיפתח לעוד ועוד טוב ויותר טוב ממה שיש לנו כבר עכשיו.
