כאשר מוכנה לצמוח ולגדול, נוצרים עבורך מצבים אשר משקפים את המקומות בהם את עדיין אינך פועלת מהמקום שבו את מבקשת להיות. מקומות אשר אינם עומדים בקנה אחד או בשיווי תדר עם המרחב שאליו את מבקשת לצמוח.
כאשר מבינה זאת- מזהה את אותם מקומות, מתוך התבוננות באותם מצבים שמשקפים אותם ומוכנה לשחרר, להרפות אחיזתך ולתת לדברים, לדפוסים, לנשור מעליך.
אותו דפוס של שליטה שאת מבלבלת עם אחריות, עולה וצף בתחומים שונים בחייך מכיוון שיש מקום לתזוזה תודעתית ושינוי נקודת המבט.
שליטה מול אחריות
שליטה היא פועל יוצא של האגו ותפיסת המציאות שלו.
האגו מאמין כי הוא יודע הכי טוב מה נכון, מה הדרך, איך הדברים צריכים להתנהל.
הוא כועס ומאשים אחרים כאשר הדברים לא מתנהלים על פי דרכו. הוא מנסה לשלוט באחרים ולגרום להם ללכת בדרך שלו (שהיא האמת כמובן).
האגו, המונע מפחד, אינו סומך על איש. הוא מתאכזב לעיתים קרובות כי מצפה מאנשים או מצבים להיות כפי שהוא חושב שצריך להיות. וכאשר המציאות היא אחרת, עולה כעס ואכזבה.
כאשר פועלת ממקום שהוא נטול אגו, אין צורך לשלוט.
מכיוון שיש אמונה שלמה שהכל קורה כפי שהוא צריך לקרות ולהיות.
יש אמונה באנשים ובחיים בכלל.
יש אמונה ביקום כמקום תומך ותפיסה הרואה את המציאות כדבר הטוב ביותר שיש, ללא קשר למחשבות שיש לי עליה.
אחריות אישית היא האחריות היחידה שיש.
אין שום יכולת להיות אחראי על אף אחד ושום דבר או מצב מלבד על עצמי.
וגם זה לא אומר שתמיד אוכל להיות בשליטה על מה שקורה עם עצמי.
זה רק אומר שאוכל להיות בקבלה למה שקורה בתוכי ומחוץ לי.
אחריות אישית מיתרגמת כנדיבות בפעולה.
היא שמחה תמיד לעזור.
היא נוכחת.
היא בטוחה ושקטה ויציבה.
היא לעולם לא נבהלת מחוסר היכולת שלה לעמוד בהתחיבויות שלה כי אין לה צורך לרצות אף אחד מלבד עצמה.
היא בהתמסרות מוחלטת למציאות.
אין לה ספקות. ואם יש, היא לא מאמינה להם-בהם ולכן לא פועלת מתוכם.
היא בוטחת.
היא הווה.
היא שמחה ואהבה.
כאשר נפתחת לחיים מתוך אחריות אישית, ישנם מצבים בהם עדיין ינסה האגו להתיצב בינך ובין החיים. אולם תוכלי לזהות זאת בקלות וללא קושי דרך תחושות הגוף- זה יחווה מיד כלחץ, כיווץ, מתח, קושי ובמצבים קיצוניים כאב.
כאשר תחווי שלווה, נשימה, זרימה והרפייה- תוכלי לזהות מצב של איפשור וקבלה כביטוי לאחריות אישית.
