ישנן תרבויות בהן המילה "עבודה" אינה קיימת.
בתרבות שבה אנו חיים, משתמשים במילה "עבודה" לתאר את העיסוק שבו אדם בוחר להביא פרנסה (=כסף) לביתו ולחייו.
כבר לפני כמה שנים שמתי לב שההגדרה הזו מגבילה אותי. מלחיצה אותי. והחלטתי לצאת ממנה.
הצעד הראשון החוצה היה להפריד בין הפרנסה (=כסף) לבין העיסוק שאנו קוראים לו "עבודה".
כשעשיתי את הצעד הראשון ההוא, החלטתי שאין ושלא יהיה שום קשר בין הפרנסה שאני מכניסה לחיי לבין העיסוק שבו אני בוחרת להעסיק את עצמי.
וכך היה.
זאת אומרת- זה לא שלא קיבלתי משכורת על כל עבודה שעבדתי בה.
אבל הסיבה שבגללה הלכתי לעבוד באותה עבודה לא היתה פרנסה. אלא הרצון לעסוק באותה עשייה.
המבחן שלי לדעת אם אותה עבודה אכן ראויה לי ואני ראויה לה, היה לדמיין האם הייתי עושה את התפקיד גם ללא תשלום. בחינם.
אם התשובה היתה כן, זה היה הסימן עבורי לדעת שאני בכיוון הנכון.
זה הוביל אותי לצעד השני-
אחרי שהפרדתי בין עבודה לפרנסה, החלטתי שמכאן ואילך כל עבודה שאבחר לעשות תהייה משהו שיסב לי הנאה, עניין, התפתחות ושמחה.
וכך היה.
במשך לא מעט שנים מחיי הבוגרים, ביליתי את זמני בעיסוקים שונים ומגוונים שהסבו לי עניין רב, הנאה, למידה והתפתחות.
אה, כן- וגם קיבלתי עליהם כסף.
אז הצלחתי לנתק את העבודה מהפרנסה.
אבל האם הצלחתי לנתק את הפרנסה מהעבודה?
זה כבר השלב הבא.
השלב הבא באבולוציה האישית שלי היה להפנים לחיי את ההבנה שהפרנסה שלי (ובמילה פרנסה אני לא מתכוונת רק לכסף אלא לכל מקור שפע ומחייה אחר שקיים סביבי. וכמובן גם כסף) אינה תלויה בעבודה שלי.
כלומר: אני יכולה לא לעבוד (במובן המקובל של המילה) ועדיין תהיה לי פרנסה.
בעודי מתרגלת ומתאמנת על השעור הנ"ל, שמתי לב עד כמה העיסוק בעניין העיסוק המקצועי (=עבודה), הוא אובססיבי בתרבות שלנו.
כשאני נפגשת עם אנשים שאני לא מכירה, חלק הכרחי ומרכזי בהכרות הוא השאלה- במה את עובדת? ( אההה… לחיות?….)
כשאני נפגשת עם אנשים שאני כן מכירה, אחת השאלות הראשונות אחרי מה נשמע ומה הענינים היא – אז מצאת כבר עבודה?
כאילו החיים ללא עבודה הם בכלל לא אופציה.
וזה אכן כך אצל רוב האנשים שחיים בתרבות המערבית.
אצל נשים, הצידוק הכמעט יחידי לא לעבוד הוא להיות בבית עם הילדים כשהם קטנים.
ואני מכירה כמה נשים שהביאו בגלל זה עוד ילד לעולם או לפחות שקלו להביא עוד ילד- העיקר שלא להיות נאלצת לצאת שוב לשוק העבודה.
אבל הרעיון שאפשר פשוט לשבת בבית, לעבוד בגינה, לגדל תרנגולות,לקרוא ספר, לקשקש עם חברות בטלפון ובאופן כללי סתם להנות מהחיים- ללא שום הצדקה מוסרית (ילדים/ תאונה/ מחלה וכד') – כנראה אינו אפשרי בדמיונם של רוב האנשים שאני מכירה.
אז זה הניסוי הבא שלי.
בעצם הוא כבר קורה.
אני לא עובדת כבר כמה שבועות בעבודה רשמית ובאופן מפתיע מאז שהפסקתי לעבוד חשבון הבנק שלנו רק תפח וגדל.
שפע זורם אל חיינו.
בכל מיני צורות.
יכול להיות שבקרוב אמצא עבודה (למרות שאני כבר לא מחפשת) או שעבודה תמצא אותי. ויכול להיות שלא.
בשני המקרים אני שמחה בחלקי.
ונראה לי שההתפתחות האבולוציונית הזו היא לא רק שלי…
ישנם הרבה מחקרים, מאמרים, ספוקלציות מדעיות ונבואות מתוקשרות שבסה"כ ניתן להבין מכולם יחד שזה הכיוון שהאנושות צועדת אליו.
אלוהי הכסף יאבדו מערכם המדומה, האשלייתי… האנושות תתעורר מתקופת העבדות החשוכה שבה החיים הוחלפו בתמורה לשליטה תודעתית … רוב המקצועות שאנו מכירים כיום יעלמו מן העולם ופועלים אנושיים יוחלפו ברובוטים ומחשבים….
ואנחנו… אנחנו נאלץ להסתגל וללמוד פשוט לחיות ולהנות מהחיים.
