גוף

.

כאשר מזוהה עם הגוף הפיזי- מוטרדת מכל סימפטום ומבקשת לטפל בו על מנת להעלים אותו.

כאשר אין הזדהות- אין רצון.

הגוף הופך להיות אוטונומיה בפני עצמה ואת רק שוכנת בו לעיתים (ולעיתים לא- כמו בזמן השינה).

את כבר אינך מנסה לשלוט בו או לתפעל אותו או לעשות עליו מניפולציות כדי שיהיה כך או אחרת.

את פשוט שוכנת בו מתוך קבלה עמוקה והודייה גדולה על עצם היותו מאפשר לך לשכון בו- בעולם.

הנסיון לשלוט בגוף משול לנסיון לשלוט במזג האויר ובאדמה ובאיזון האקולוגי ע"פ האדמה- הכל חסר טעם. הכל במילא קורה כפי שהוא צריך לקרות.

ומכיוון שקיים חיבור עמוק בינך (הגוף הפיזי) לבין העולם (האדמה וכל השאר) הרי שלא יכול להתקיים איזון כרגע. בעולם יש עכשיו חוסר איזון עמוק ותנועה חזקה של ניקוי מחד והרעלה מאידך. ואת מגיבה לזה שכן מרגישה מחוברת.

באם ברצונך לא להיות מחוברת לזה ולא להגיב לזה, עליך לשחרר את ההזדהות הרגשית עם הגוף ועם העולם.

היי כאורחת הבאה לבקר…

גם אם נכנסה לבית המוזנח והמזוהם ביותר- אין זה ביתה שלה ולכן לא ממש מפריע לה. אולי תרגיש חוסר נוחות אך לא יותר מזה.

כאשר מזדהה עם הגוף, מתייחסת לעולם ולאדמה כאל הבית שלך ולכן חוששת, מתרגשת, נאבקת. מקום שקשה להיות בו בקבלה.

כאשר מרגישה כאורחת- קל להיות בקבלה ולהתבונן בתהליכים המתרחשים ע"פ הכדור בריחוק הראוי.

אז גם לא יפריע לך כל מיני דברים אצל אנשים הקרובים לך- שכן לא תהיי קשורה יותר לגופים שבהם הם שוכנים ותאפשר להם את ההתנסות בכל סוגי החוויה אותה באו לחוות בעולם- התמכרות, התנזרות, חוסר, עודף וכד'…