משהו להפנים:
"יש לי גוף אבל אני לא הגוף שלי.
גופי יכול להיות בריא או חולה, עייף או במנוחה, אבל אין לזה קשר לעצמיות שלי. לאני האמיתי. גופי הוא כלי ההתנסות היקר שלי וכלי הפעולה בעולם החיצון. אני מבקש/ת לשמור אותו בבריאות טובה.
יש לי גוף אבל אני לא הגוף שלי.
יש לי רגשות אבל אני לא הרגשות שלי.
הרגשות האלו הם ללא-ספור, סותרים, משתנים- אבל אני תמיד אשאר אני עצמי בשעת ייאוש או תקווה, שמחה או כאב, רוגז או שלווה. אני יכול/ה להתבונן ברגשותיי ולהכיל אותם ולקבל אותם ללא שיפוט.
לפיכך אני לא הרגשות שלי.
יש לי רצונות אבל אני לא הרצונות שלי.
יש לי רצונות המתעוררים ע"י דחפים גופניים ורגשיים וע"י השפעות חיצוניות. הרצונות גם הם משתנים וסותרים עם שינויים של משיכה ודחייה.
יש לי רצונות אבל הם לא אני.
יש לי אינטלקט אבל אני לא האינטלקט שלי.
האינטלקט מפותח ופעיל פחות או יותר, הוא לא ממושמע אך ניתן ללמוד אותו. הוא איבר של ידע בנוגע לעולם החיצון וגם בנוגע לעולם הפנימי. אבל הוא לא עצמי.
יש לי אינטלקט אבל אני לא האינטלקט שלי."
עד כאן ציטוט מתוך הספר "ריפוי רוחני".
והתוספת שלי:
אז מי אני?
אני תודעה בוראת.